|
דף הבית / מאמרים / קהילת יהודי עדן
מנהגי ק"ק עדן – חודש אלול
מנהגנו לומר השבח "האדרת והאמונה" מחודש אלול עד יוהכ"פ.
מנהגנו לקום באשמורת מיום א' דר"ח אלול
תקיעת שופר מט"ו אלול ואילך מתקנת מו"ר ישועה נע"ג אב"ד דק"ק עדן
יש יחידי סגולה קמים בכל לילה בחצות ממש וקורין תיקון חצות ותיקון הנפש וכו' וקורין תהילים עד שמתאספים הצבור בתחילת האשמורה האחרונה ואז מתחילים בקשה "בשם ה' אל עולם" ובקשה ב' "בשם אלוהי אברהם" וכו' נוסח תימן כ"י, אחר כך "ישן אל תרדם" וכל הסליחות.
מנהגנו לאחר "אשרי" וקדיש עומד הש"צ ומתחיל "לך ה' הצדקה" וכו' וקודם "שבט יהודה" אומר סליחה א' של ר' שמעיה "אליך ה' אקרא" וכו' וקודם "רחמנא" אומר ב' סליחות "קמתי" ו"בעת רצון" נוסח תימן כ"י וגומר כל הסליחות, הכל כמנהג ספרד.
המנהג מקדם להתחיל מיום כ"ה באלול לקרות בתורה בראשית בכל יום פרשה משום דקי"ל בכ"ה באלול נברא העולם וביום ר"ה נברא אדם הראשון מש"ה גו' בו פרשה אחרונה של מעשה בראשית עד "ברא אלהים לעשות".
מנהגי ק"ק עדן – חודש תשרי
ערב ר"ה לאחר ת"ש מנהגנו לקרות כל מזמורי התשובה קודם ההתרה כדי שיתעוררו הצבור ויתנו לב לשוב.
סדר ההתרה כך הוא: בוררים עשרה מחכמי וטובי העיר. תחילה יוצא אב"ד א' מביהכנ"ס לחצר ומתוודה בלחש ומתירים לו כל הצבור, אח"כ יוצא השני ומתירים לו כמו הא', וכן כל אחד ואחד עד כל העשרה. אח"כ נקבצים העשרה הנז' ביחד ומתירים לכל הצבור.
אחר ההתרה אומרים הצבור "מי אל כמוך" ותשליך וכו' ונפטרין לשלום. כך קבלנו מקדמונינו.
בערבית נכנסין לביהכנ"ס ומתחילין "אחות קטנה" ואח"כ מזמור קדושת היום שהוא תחילת השנה. באמירת המזמור של קדושת היום בסידורי הדפוסים יסדו פזמון "שופט כל הארץ" קודם נשמת כל חי ומנהגנו לאומרו קודם פיטום הקטורת. וקודם נשמת נהגנו לומר "יום זה דר במרומים" וביום שני "שפל רוח" ותו לא.
בתפילת ר"ה וכל עשרת ימי תשובה, במקום "ותעביר ממשלת זדון מן הארץ" נהגנו להוסיף "ומלכות העליזה מהרה תעקר ותשבור" ובמקום "ובירושלים עיר מקדשך" מוסיפין "ונגד זקניך כבוד ככתוב וחפרה הלבנה" ובמקום "וכתוב לחיים טובים" מוסיפין "זכור רחמיך ה' אלוהינו וכבוש כעסך".
לאחר קריאת ס"ת מנהגנו הש"צ קורא מרגניתא דרבי מאיר, וביום שני "לבי לבי הלא ידעת" וכו' עדי לעורר הצבור ויחזרו בתשובה.
כתב הרמב"ם בהלכות ר"ה פ"ג שאין תוקעין עד שיחזירו ס"ת למקומו וכ"כ הר"א בנו של רבינו משם אביו ושכן מנהג חכמי המערב, וכן מנהגנו.
פזמון "עת שערי רצון" לא נהגנו לאומרו קודם תקיעת השופר כשאר הקהילות, אבל נהוגים אנו לאומרו בלילה על השולחן, ובשנת התרס"ה התקין מו"ר הרה"ג בנין זצ"ל לאומרו.
וסדר מנהגנו כך הוא: עומד ש"צ על התיבה ומתחיל פזמון "כל אחד ואחד יש לו" וכו' והוא כלול מעברי וערבי וכולו תוכחות מוסר. נוסח תימן כ"י וזה הפזמון נהגנו לאומרו ביום א' בלבד. אח"כ "ה' בקול שופר" ו"עלה אלהים בתרועה" ו"קולי שמעת" וכו', פסוקי קר"ע שט"ן. ו"יהי רצון אל נא קרב תשועת מצפיך" וכו', ו"עננו אבינו" "עננו אלהי אברהם" וכו', ומברך ותוקע כמנהג כה"ק. |