|
דף הבית / מאמרים / קהילת יהודי עדן
מנהגי ק"ק עדן יע"א מועדים
ראש חודש
מנהגנו לקרוא אחר תפילת ערבית פ"א ממשנה שבועות.
אין מנהגנו לברך על קריאת ההלל בדילוג אפילו בצבור, לא בתחילה ולא בסוף כסברת הרמב"ם ורש"י.
מנהגנו לקרוא ההלל גם בבית האבל ואף האבל יקרא.
מנהגנו מקדם לומר שבכל יום שיש בו מוסף, נוסח "כתר" בין בשבת ויו"ט, בין בר"ח ואין משנים שום נוסח.
חודש שבט
ביום ט' בשבט, שהוא אחד מימי התענית של ק"ק עדן על הפרעות שאירעו נהגו לגבות צדקה מאנשים נשים וטף לקנות בהם תמרים ולחלקם לעניים.
וכן אומרים תחינה זו: "ה' שחרית פליטת ישראל, עינם מייחלים לך האל, קבצם במהרה לבית אל, ובא לציון גואל, מה אענה לפניך, בתענית שרויה בניך, על רוב מריונו נגדך מחול פשעינו והואל. ומה אדבר ומה אצטדק, כתתונו אויבינו היטב הדק, ובזזו כספנו בכל חור ובדק, ונשארנו ערומים כצאן האל. אויבינו הוסיפו עוד סרה, שרפו תורתך היקרה, שברו עצמותינו כקנה שבורה, כי עליך הורגנו לך האל. למען אבותינו, נקום את נקמותנו, מיד בני עוולה צרינו, בזכות הציר יקותיאל. חזקנו ואמצנו, ותבנה מקדשינו, ונעלה כולנו, לחזות בנועם האל".
חודש אדר
מנהגנו שהקורא מגילה קונה אותה בשמן למאור ושעוה לביכהנ"ס ועושה שמחה לכל העם ועל הרוב היו קונים אותה החתנים. פ"א נתקוטטו חתנים ביחד, זה אמר אני אביא שמן ושעוה וזה אמר וכו', תקנו בד"ל דעירנו למוכרה וכל מי שמוסיף במכירה קנויה לו ומביא השמן והשעוה הנז"ל.
נוהגים לקרות קורם קריאת המגילה הפס' שתיקנו הראשונים לפרסם נסיו וחסדיו והם "חסדי ה' אזכיר" נוסח תימן כ"י.
בעת קריאת המגילה קורא לו החזן בקול רם "ברך פלוני" ואז עומד ולוקח המגילה ופושטה ואומר "ברשותכם רבותי" והם עונין אחריו "ברשות שמים" ואז מברך וקורא.
מנהגנו שהקורא מגילה קורא חצי הפסוק דהיינו עד האתנח והצבור בלחש אחריו, וחצי הפסוק גורסים הצבור בקול רם.
קריאת המגילה אצלנו, מחלקים אותה לשני חתנים, הא' קורא עד חציה, והשני קורא החזן "ברך חתן פלוני" ואז הוא אומר "ברשותכם רבותי" ועונין "ברשות שמים" ומתחיל ואומר "לך כנוס את כל היהודים" וכו', ולמחרת מתחלפים. מי שקרא ראשון בלילה קורא שני ביום והשני קורא הראשון וכ"ה מנהגנו מקדם.
ומנהגנו ג"ב בעת קריאת המגילה בערבית ובשחרית להדליק עשר שעוות בעיגול נגד עשרת בני המן, ומנהג אבותינו תורה ועיין בהרמ"א סי' תר"ץ בעניין המנהגים מה שכתב בשם הגמ"י והרד"א , ובבה"ט שם.
המנהג לומר ג' פסוקים בקול רם ב"פ והם: "ויתלו את המן", "ליהודים היתה", "כי מרדכי היהודי" וחוזר החזן וקורא אותם פ"ג ועיין ב"י מה שכתב בשם או"ח והר"א בשם רס"ג.
אחר המגילה מברך "האל הרב את ריבנו" ונהגו לענות אמן על כל פרט ופרט מהברכה ואין להזיזם כי מנהג ותיקין הוא. וכיוצא בזה נמצא כתוב לרב האיי גאון שיש מקומות עונין אמן אחר ש"צ בכל פרט ופרט כשאומר "יעלה ויבוא.. זכרנו ה' בו לטובה" והאי נמי דכותיה תכע"ח.
ועומדים שני החתנים ואומרים "ארור המן" וכו' כל הנוסח.
אח"כ אומרים "שיר המעלות לולי ה'" וטעם לשיר לולי משום שנאמר בו "בקום עלינו אדם" ולא מלך וזהו המן, ובו ג"פ אז"י גי' נ"ד המן כנגד המן במגילה ולכן אומרים אותו אחר המגילה.
בשחרית מנהגנו לגבות בביהכנ"ס מעות למתנת פורים קודם קריאת המגילה ומחלקים אותה לעניים, וקורין בתורה בפ' "ויבוא עמלק" וקדיש לעילא ואשרי.
וקורין המגילה ע"פ הדרכים שנתבארו בנוסח הלילה ואח"כ "שיר המעלות לולי ה'" ואז "ובא לציון גואל".
ביום שני של פורים אחר קדיש תתקבל היה המנהג לומר "מי אל כמוך ואין כמוך" ואח"כ "על אילת השחר" והושיענו וכו' מפני שלא היו נוהגים בעדן לומר "מי כמוך" בשבת זכור כשאר המדינות ונהגנו לאומרו ביום ב' של פורים. לאחר שעלו לא"י תיקנו זקני הקהילה נע"ג לאומרו בשבת זכור קודם תפילת המוסף כשאר המדינות.
חודש ניסן
בשבת הגדול אחרי תפילת מוסף מנהגנו לומר האזהרות של ר' יהודה הלוי "הקבצו ושמעו".
מר"ח ניסן קורין בקורבנות הנשיאים דבר יום ביומו.
כל יו"ט שחל להיות בשבת או בע"ש המנהג להתחיל בשהש"ר ולסדר כל השייך לשאר השבתות, אח"כ אומרים מזמור השייך לאותו יום ואח"כ "אשרי האיש", "למה רגשו גוים" ו"הללויה הללו אל בקדשו".
מנהגנו בליל הפסח לקרוא ההלל בביהכנ"ס בברכה תחילה וסוף קריאת ההלל ביו"ט ע"פ מה שכתב הרמב"ם: "אחר הברכה, המקריא את ההלל, מתחיל לומר "הללויה" וכל הצבור עונים "הללויה" וכן על זה הדרך עד שנמצאו עולין בכל ההלל קכ"ג פעמים "הללויה" כמניין שנותיו של אהרן".
קודם כוס ראשון נהגו לומר פיוט נאה המתחיל "תרומה הבדילנו מכל עם".
מנהגנו לאכול כזית מהכרפס ואינו מברך לאחריו.
בנוסח ההגדרה "לפיכך" אומרים בה 7 שבחים: להודות, להלל, לשבח,לפאר,לרומם ולהדר ולנצח – כנגד 7 רועים".
מנהגנו לומר "אתה גאלת" קודם כוס שני.
בפסח קורין משנה בביהכנ"ס מסכת פסחים בכל יום.
במוצאי יו"ט ג' רגלים קורין פ"א דחגיגה.
|