דף הבית / מאמרים / קהילת יהודי עדן

קהילת יהודי עדן

הקהילה בעדן היא קהילה עתיקת יומין, אנו שומעים על יהודים בעדן  200 שנה לפנה"ס.

כאשר כבשו המוסלמים את האזור,היהודים בעדן  חוו אותה חוויה של השפלה כפי שחוו יהודי תימן עקב הקרבה בין שני האזורים והדמיון בין סוגי השלטון השיעי קיצוני בשני המקומות.

כיבוש עדן ע"י הבריטים ב-1839 הקל במידה מה את מצבם לעומת אחיהם בתימן, שנשארה תחת שלטון ערבי מוסלמי.

למרות הכיבוש הבריטי של עדן היחסים בין הערבים והיהודים לא השתפרו, מאחר שהערבים המשיכו בשנאתם  ליהודים.

ב-1933  התחוללו התקפות פרועות על היהודים, רבים נפגעו מיידוי אבנים ומדקירות  סכינים.

סיר תום היקנבותם , המושל הבריטי בעדן ,כתב על האיבה המסורתית של הערבים כלפי היהודים זמן רב לפני שהחלה ההסתה של ערביי  א"י  ערב תוכנית החלוקה,"אין היהודים חביבים על הערבים, לכן תמיד אנו צפויים למהומות בין הערבים ליהודים. היהודים הצניעו לכת, אבל הערבים סבורים, שהיהודים פחותים במעמדם החברתי.כאשר נטו היהודים לשכוח  שהם יהודים והחלו להתהדר כבני אדם, או אז תמיד היה חשש למהומות רציניות".

זוהי עמדה מסורתית של המוסלמים כלפי היהודים בכל ארצות האסלאם, ואנשי הדת ליבו שנאה זו.

נוסף על כך, סמוך לחלוקת א"י  על פי החלטת האו"ם החלו שידורי תעמולה פרועים נגד היהודים שהגיעו ממצרים ואישרו  את איומו של נציג מצרים באו"ם  לפגוע ביהודים בתגובה על תוכנית החלוקה, כפי שאמר זאת בגלוי כמה ימים לפני תוכנית החלוקה:

"אם האו"ם יאמץ את תוכנית החלוקה, מיליון יהודים שחיים בארצות ערב יעמדו בפני סכנת קיום ".

ואמנם בו זמנית החלו פרעות ביהודים בכל הארצות הערביות.

ההסתה התנהלה ברדיו, ברמקולים, במקומות התכנסות פומביים ובמסגדים, וכל ההנהגה עודדה את הערבים לפגוע ביהודים. שמועות הופצו כאילו יהודים הרגו ערבים. התוצאה של הסתה זו לא אחרה לבוא.

ב- 2.12.47  נערך טבח ביהודים.

82 יהודים נרצחו ו-76  נפצעו, 170 חנויות נבוזו, 106 חנויות נבוזו חלקית, 4 בתי כנסת נשרפו כליל ו- 220 בתים הועלו באש.

פרעות ברחוב הראשי של הרובע היהודי בעדן 3 בדצמבר 1947 

ב-2 בדצמבר 1947 בעקבות החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל,הותקף הרובע היהודי בעדן ע"י מוסלמים.יהודים רבים נהרגו ונפצעו ובנינים עלו באש.

מחנה פליטים יהודים בעדן לפני הגיעם לישראל.

היהודים חשו חוסר אונים, במשך זמן רב התגודדו חדורי אימה ברובע היהודי וחששו לצאת.

קבוצת יהודים נוספת שסבלה בעדן הייתה מקרב הפליטים מתימן, שהצליחו בדרכים קשות 'לגנוב את הגבול' ולעבור לעדן בתקווה שיוכלו לברוח לא"י .

אולם הפליטים הללו נדחו ע"י הבריטים, משום שלא היו אזרחי עדן ולא אזרחים בריטים. אי לכך הסתובבו הפליטים הללו ברחובות חסרי גג ומסתור והיו הפקר להתנכלויות של הערבים בשל היותם חסרי הגנה.

רק  כאשר הג'וינט היהודי מימן הקמת מחנות לפליטים הללו, ניאותו הבריטים לבנות מחנה במרחק 20 מייל מהבירה, ושם במחנה, שנועד ל-1500 איש, הצטופפו 4000 איש בתנאים תת אנושיים.

הצלתם הסופית של יהודי עדן התאפשרה, כאשר בריטניה אפשרה לפליטים להמריא לישראל יחד עם הפליטים מתימן במבצע  "על כנפי נשרים".

אולם  כמו בכל קהילה יהודית במדינות ערב כך גם בעדן היו יהודים שלא רצו לעזוב את המקום מתוך אמונה, שהפרעות בהן היו זמניות ולא יישנו.

לא עבר זמן רב והם התפכחו לנוכח המציאות האכזרית, שפקדה אותם במלחמת 1967 בין ישראל ומדינות ערב.

כמו תמיד הם הפכו  לקרבן הקבוע לתסכוליהם של השליטים, אשר הפנו את זעם ההמונים אל הקיבוץ היהודי. הקהילה חוותה שוב מעשי הרג, שוד ושריפת בתים ובתי כנסת. סוף סוף הבין גם המיעוט הקטן שנשאר, שהחיים במדינה ערבית הם בלתי אפשריים , גם אם בפרקי זמן מסוימים ישנה תחושה , שהחיים חוזרים למסלולם ולא יהיו פוגרומים נוספים.