|
דף הבית / מאמרים / קהילת יהודי עדן
מנהגי חודש אדר ופורים בק"ק עדן יע"א
המנהג בעדן היה שהקורא מגילה קונה אותה בשמן למאור ושעוה לביכהנ"ס ועושה שמחה לכל העם ועל הרוב היו קונים אותה החתנים. פ"א נתקוטטו חתנים ביחד, זה אמר אני אביא שמן ושעוה וזה אמר וכו', תקנו בד"ל דעירנו למוכרה וכל מי שמוסיף במכירה קנויה לו ומביא השמן והשעוה הנז"ל.
נוהגים לקרות קורם קריאת המגילה הפס' שתיקנו הראשונים לפרסם נסיו וחסדיו והם "חסדי ה' אזכיר" נוסח תימן כ"י.
בעת קריאת המגילה קורא לו החזן בקול רם "ברך פלוני" ואז עומד ולוקח המגילה ופושטה ואומר "ברשותכם רבותי" והם עונין אחריו "ברשות שמים" ואז מברך וקורא.
מנהגנו שהקורא מגילה קורא חצי הפסוק דהיינו עד האתנח והצבור בלחש אחריו, וחצי הפסוק גורסים הצבור בקול רם.
קריאת המגילה אצלנו, מחלקים אותה לשני חתנים, הא' קורא עד חציה, והשני קורא החזן "ברך חתן פלוני" ואז הוא אומר "ברשותכם רבותי" ועונין "ברשות שמים" ומתחיל ואומר "לך כנוס את כל היהודים" וכו', ולמחרת מתחלפים. מי שקרא ראשון בלילה קורא שני ביום והשני קורא הראשון וכ"ה מנהגנו מקדם.
ומנהגנו ג"ב בעת קריאת המגילה בערבית ובשחרית להדליק עשר שעוות בעיגול נגד עשרת בני המן, ומנהג אבותינו תורה ועיין בהרמ"א סי' תר"ץ בעניין המנהגים מה שכתב בשם הגמ"י והרד"א , ובבה"ט שם.
המנהג לומר ג' פסוקים בקול רם ב"פ והם: "ויתלו את המן", "ליהודים היתה", "כי מרדכי היהודי" וחוזר החזן וקורא אותם פ"ג ועיין ב"י מה שכתב בשם או"ח והר"א בשם רס"ג.
אחר המגילה מברך "האל הרב את ריבנו" ונהגו לענות אמן על כל פרט ופרט מהברכה ואין להזיזם כי מנהג ותיקין הוא. וכיוצא בזה נמצא כתוב לרב האיי גאון שיש מקומות עונין אמן אחר ש"צ בכל פרט ופרט כשאומר "יעלה ויבוא.. זכרנו ה' בו לטובה" והאי נמי דכותיה תכע"ח.
ועומדים שני החתנים ואומרים "ארור המן" וכו' כל הנוסח.
אח"כ אומרים "שיר המעלות לולי ה'" וטעם לשיר לולי משום שנאמר בו "בקום עלינו אדם" ולא מלך וזהו המן, ובו ג"פ אז"י גי' נ"ד המן כנגד המן במגילה ולכן אומרים אותו אחר המגילה.
בשחרית מנהגנו לגבות בביהכנ"ס מעות למתנת פורים קודם קריאת המגילה ומחלקים אותה לעניים, וקורין בתורה בפ' "ויבוא עמלק" וקדיש לעילא ואשרי.
וקורין המגילה ע"פ הדרכים שנתבארו בנוסח הלילה ואח"כ "שיר המעלות לולי ה'" ואז "ובא לציון גואל".
ביום שני של פורים אחר קדיש תתקבל היה המנהג לומר "מי אל כמוך ואין כמוך" ואח"כ "על אילת השחר" והושיענו וכו' מפני שלא היו נוהגים בעדן לומר "מי כמוך" בשבת זכור כשאר המדינות ונהגנו לאומרו ביום ב' של פורים. לאחר שעלו לא"י תיקנו זקני הקהילה נע"ג לאומרו בשבת זכור קודם תפילת המוסף כשאר המדינות.
מנהג הקהילה, קודם קריאת פרשת זכור ע" המפטיר, לומר הפיוט "שימני ראש"
שימני ראש על כל אויבי ותשמחני. (ב"פ) כימי מרדכי בן יאיר.אל חנון וחנני מחה תמחה את עמלק, הכהו אם על בנים. (ב"פ)
לבשת מלכות להדסה והצלתני. (ב"פ) בקום המן האגגי כתנין לבלעני. מחה תמחה את עמלק, הכהו אם על בנים. (ב"פ)
ממרום רוח שלחת ותושיעני. (ב"פ) יסור יסרני יה ולמות לא נתנני. מחה תמחה את עמלק, הכהו אם על בנים. (ב"פ)
המן חשב לאבדני ולהשמידני. (ב"פ) דחה דחיתני לנפול וה' עזרני. מחה תמחה את עמלק, הכהו אם על בנים. (ב"פ)
חזק לב עבדך כקדם ואמצני. בזכות יצחק עקדך השיבני על כני בזכות אברהם אהובך השיבני על כני בזכות יעקב תמימך השיבני על כני בזכות משה נביאך השיבני על כני בזכות אהרן כהנך השיבני על כני בזכות יוסף צדיקך השיבני על כני בזכות פינחס קנאך השיבני על כני בזכות דוד משיחך השיבני על כני בזכות שלמה מלכך השיבני על כני
מחה תמחה את עמלק הכהו אם על בנים (ב"פ)
לעניין אמירת "חסדי ה' אזכיר", הנאמרת קודם קריאת המגילה, אביא דברים מפי הרב אהרון קאפח שליט"א:
פסוקים אלו המדברים על הנס שנעשה לעם ישראל נתלקטו ע"י אחד מחכמי תימן סמוך לסופה של המאה הט"ז או תחילת המאה הי"ז, בתקופה שאין ידוע את זמנה המדוייק. רס"ג והרמב"ם אינם בית אב לנוסח זו ולא הזכירו אותו כלל. מהרי"ץ בתכע"ח ח"א דף קס"ד, א כותב: "ונהגו בתחילה לקרוא פסוקים שתיקנו חכמים ראשונים ז"ל לפני המגילה.. והם חסדי ה' וכו' ועד סופם". מוכח אם כן, שכבר בזמנו היה נהוג לומר נוסח זה ועדותו כי זוהי "תקנת ראשונים" יש להסבירה, כי המונח "ראשונים" כאן צריך עיון, כי בתכלאלים הקדומים (1498, תכלאל בשירי 1618, תכלאל משתא 1642) לא הזכירו זאת. אולם, מצוי תכלאל מהר"י בשירי משנת שע"ח- 1618 ובו מופיע נוסח זה וייתכן כי העתיק מהריב"ש את הנוסח מתכלאל שקדם לו, או שמא זוהי תקנתו.
|