|
מארי סעדיה בן אור זצ"ל
מארי
סעדיה
בן
אור זצ"ל
נולד במחוז חוגריה שבדרום תימן ביישוב חרף אל הייגה.
כבכור להוריו עובדיה בן שלום דורני
ז"ל וחממה צבר סינואני ז"ל ביום א' אדר ראשון
בשנת ה'תרע"
ד.
בילדותו נחשב לעילוי וכבר בגיל שלוש ידע קרוא וכתוב. בגיל
י"ג שנים הוסמך לרבנות על ידי מורו המובהק הגאון מארי חיים סינואני
זצ"ל.
בסמוך למקום הולדתו הייתה עיר המקובלים מועצירה
עם דמויות המופת מארי
יעיש מוסא
קורין זצ"ל ( בעל "מחמדי שמיים והסבא של
רעייתו רחל שתבדל"א), מארי יעיש
חדאד זצ"ל,מארי שלמה טביב זצ"ל ועוד.
מארי סב"א הושפע והיתדבק בדמויות מופת אלו כמו גם ממורו מארי חיים סינואני זצ"ל. כבר בילדותו היה הוגה ללא הרף בזוהר
ובחשכה היה לומד בו לאור הלבנה.
הוריו שחששו לו שכרו שומר שישגיח עליו.
אביו שחש בשקיקה
העצומה של בנו ללימוד התורה לא חסך מכספו והיה
מקפיד לרכוש עבורו עוד ועוד ספרי קודש בכל פעם שסוחר הספרים היה מגיע לכפר פעמיים
בשנה.
פעם תמה הסוחר אם אכן
ראוי הילד בן ה-6 לספר כה יקר של 2 כרכים.
משהגיע כעבור חצי שנה
בחן את הילד והופתע לגלות כי הלה ידע בעל פה את כל 2 הכרכים. הסוחר החזיר לאבי
הילד את כל מחיר הספרים על אתר.
משנחרבה עיר המקובלים מועצירה טרח
אביו ורכש עבור בנו את כל הספרים שנותרו.
מארי סב"א התעלה מעלה מעלה בנגלה ובנסתר וכבר בצעירותו הנהיג את קהילת חרף אל הייגה. הרביץ תורה ברבים וכן לילדים צאן קדושים.
שמעו וגדולתו אף הגיעו לערביי הסביבה אשר היו עולים אליו לבקש
ברכה והצלה בעת מצוקה. כדוגמא ,מספר אחיו אברהם שלום שיבדל"א,
בכל פעם כשהארבה היה עט על השדות היו
הערבים רצים בהלה למארי סב"א
והוא היה רושם שמות על פתקה ומתפלל והארבה היה בורח ונעלם כלא היה.
בשנת תש"י עלה לארץ ישראל, וכרבו סירב לקבל משרה רבנית
רשמית.
למחייתו עסק בגננות וגם בזמן עבודתו לא פסק מלעסוק בתורה
ולחדש חידושים.
במשך 30 שנה , לאחר פטירתו של מארי עובדיה בן חיים זצ"ל,
שימש כמארי של קהילת "נצח ישראל-אור לבנים"
ברעננה, ו- 15 השנים האחרונות לחייו גם הנהיג את בית המדרש "לאה
ורחל" מיסודו של אחיו המקובל מארי
חיים שלום זצ"ל.
הנהגותיו הייחודיות של מארי סב"א
היו מופת לרבים. כעובד ה' אמיתי שקד על התורה יומם ולילה כשהוא פרוש מכל ענייני העולם הזה. כל הליכותיו
היו בקדושה ובטהרה ו עם שמירת העיניים ושמירת הלשון בצורה נפלאה.
מרבית השנה היה בתעניות דיבור ושיאן היה מראשית חודש אלול ועד
מוצאי יום כיפורים במשך 40 ימים ללא
הפסקה .
על אף שהסתיר את גדולתו רבים נהרו לביתו לקבל ברכות ועצות. רבים השיב מעוון רק
מכך שראו את דמותו הטהורה והאצילית.
ענוותנותו הייתה למופת . כיבד קטן כגדול והקרין ממאור עיניו
ועדינות נפשו שמחה ושלוות נפש על כל הסובבים אותו. לכל הפונים אליו לברכה ותפילה היה אומר התפלל
עלי ועל עצמך. לאחר מכן היה גוזר על עצמו תעניות מתפלל על הפרט והכלל ביום ובליל ומבקשיו
היו נושעים (סיפורי נפלאותיו עדיין בכתב יד) .
היה אוהב ישראל מופלא ובכל הווייתו.העיר רעננה העניקה לו תואר
"יקיר העיר".
קולו היה ערב והרבה לעבור לפני התיבה ומתפלל מתוך דביקות
וערגה ובכייה וכל מי ששמע היה חש התעלות
רוחנית עצומה.
יצוין שהיה ידיד נפשו של הצדיק מרעננה הרה"ג יצחק הוברמן זצ"ל.
בשנה שטרם פטירתו אירעו
אסונות כבדים במשפחתו : בית המדרש "לאה ורחל" עלה באש , אחיו
מיסדו של בית המדרש מארי חיים שלום זצ"ל נפטר יחד עם רעייתו ברכה זצ"ל,
וכן מארי חיים תעיזי זצ"ל ועוד בני משפחה.
ביתו של מארי סב"א שושנה
ז"ל נפטרה בכט
בשבט התשנ"ז וביום השביעי לפטירתה ה' באדר התשנ"ז עלה בסערה השמימה מארי סב"א.
מארי סעדיה בן אור זצ"ל נפטר בשנת פ"ד לחייו ונקבר
ברעננה.
אלפים ליוו את מיטתו ונשואה על כתפיים. על פי צוואתו לא נשאו
הספדים.
הרה"ג יוסף אביני שליט"א
קרא עליו את הפסוק "ויבא יעקב שלם" שלם בתורתו שלם בתפילותיו שלם
במידותיו ,ובשעה 2:30 לפנות בוקר נסתם
הגולל ולא תם.
על מצבתו נחקק אוהב ישראל.
ציונו הקדוש שבמרכז רעננה משמש אתר עלייה לתפילות ובקשות.
עיריית רעננה קראה רחוב על שמו בסמוך לרחובה הראשי של העיר.
תלמידו המובהק המקובל חיים עדני שליט"א הקים בירושלים
בית מדרש על שמו ועל שם אחיו בשם "אור חי".
תלמידו המובהק הרב הגאון דורון אחיאל
שליט"א רב קהילת נצח ישראל בלונדון
כתב ספר על פרשות השבוע "ואד יעלה" ובו פרק חשוב על מורו מארי סב"א.
מארי סב"א, הסב"א מרעננה, המקובל מרעננה, אוהב ישראל, כתב תשעה
ספרים (בשמונה כרכים) על כל חלקי התורה ובכל דרך הפרד"ס:
·
ארזי אל
·
מחמדי אל
·
ערוגות הבושם
·
נתיבות החוכמה
·
קודש הילולים
·
נופת צופים
·
עצי בשמים
·
משנת חכמים
·
פאר מלכות
מארי סב"א תרם רבות לחקר
יהדות תימן ובכלל זה לפרופ' שלמה מורג ז"ל
ולמר אפרים יעקב שיבדל"א
מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
תנצב"ה
נכתב ע"י נוריאל בן אור
|
