מארי חיים סנואני זצ"ל

 נולד בערב כיפור ה'תרנ"ח (1898) בעיירה סנואן הסמוכה לעיר תעז, מקום מנוחתו כבוד של המשורר האלהי הנערץ, מארי שלום שבזי זצ"ל.   עלה לארץ בשנת תש"ט (1949). נפטר בכ"ז באדר תשל"ט (1979). חסידא קדישא, איש האשכולות ומופת לרבים ששמעו יצא לתהילה בכל הארץ ראשית חינוכו קיבל מאביו והמשך לימודיו בעיירה ג'בל צבר.

מנעוריו ניכר היה בשקדנותו, בתבונתו, בענוותנותו ובחיי הטוהר והצנע אשר חי. חריצותו וחריפותו היו מן המפורסמות. בהיותו בן י"ז שנים, הוסמך לרבנות בידי הרב שלמה בן יוסף טביב זצ"ל וגם זכה ללמוד עמו במחיצתו קבלה, בקדושה ובטהרה, ומפה לאוזן קיבל ממנו "הקדמות" בתורת האר"י ז"ל, דבר שזכו לו רק יחידי סגולה.

הוא נמשך תמיד אחרי "הזוהר הקדוש" ועשה חיל בלימודיו בו. עניו וירא שמים, ובקי מופלג בכל חדרי התורה. אך לימוד הזוהר והקבלה היו לחם חוקו כל ימי חייו .

חי בדוחק ובצמצום רב והגה בתורה יומם וליל. העמיד תלמידים והשרה עליהם מרוחו הטהורה, רוח של תורה וקדושה.

בהיותו רב של אחד המחוזות הגדולים בשרעב, נוהג היה להסתובב בעיירות ובכפרים ללמד בני ישראל ולפקח על הדיינים והשוחטים. הוא הוכיח את הציבור בדרכי נועם, אך בשעת הצורך ידע לעמוד בפרץ בגבורה ובכבוד.

נפש פיוטית היתה לו והוא חיבר דברי- שיר. כן חיבר חיבורים רבים, שאחד מהם יצא לאור והוא הספר "מקום מקדש" – פירוש על תורה בדך הפרד"ס. הוא התגורר ביהוד, אולם שמו והשפעתו היו מפורסמים בחוגים רבים ברחבי הארץ. כאיש סגולות, אברכי ישיבות ותלמידי כוללים היו באים אליו לשחר את פניו ולהתבשם מתורתו ומאמרי פי- חכם- חן, שהשכיל להשמיע באזניהם.

תנצב"ה