|
מקור עניין יומא
דהילולא
(מתוך ספר שערי שלמה)
עניין יומא דהילולא דצדיקיא הוא רם ונשגב כפי
שכתב רש"י במסכת יבמות דף קכ"ב ע"א בשם הגאונים וז"ל, כל הינך
רגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו
לכבודו ומידי שנה בשנה כשמגיע אותו יום, מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם עכ"ל.
וכבר האריך במקורות רבים מספרים וסופרים מו"ר הגר"י
רצאבי שליט"א באור ישראל ח"ו מעמוד ג'. ושם
הביא מהספר אור החמה למהר"א אזולאי שכתב בשם הרמ"ק, שיום פטירת הרשב"י
ע"ה נקרא הילולא, מפני שעל ידי אותה הנשמה, יהיה ייחוד קוב"ה
ושכינתיה כמו חתן וכלה ע"כ
ע"ש באריכות. (המקור לדבריו נראה מהגמרא במועד קטן דף כ"ה רע"ב, וכמש"כ בויצבור יוסף בר
ח"א פרק י"ד סס"י י"ח וז"ל,
רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק ע"כ.
כך שיש לפני הקב"ה שמחה רבה מופלאה בנשמת הצדיק).
עוד הביא שם מליקוטי
הש"ס להאריז"ל (ברכות דף ו' ע"ב)
וז"ל, ביום פטירת הצדיק מן העולם אין העסק אלא בתורה ובמעשים טובים אשר חידש
הוא, וזה סוד מה שאמרו (שם) אגרא דבי
הילולא מילי, פירוש מילוליו ודבריו שחידש וכו' מהרח"ו זלה"ה עכ"ל.
וביאור העניין כמש"כ מהרי"ץ
זלה"ה בעץ חיים ח"ב
דף פ"ד רע"א בטעם מנהגינו מימי קדם לקרות מן ויעל משה וגו' בנועם וניגון
שיר, עפ"ד מהר"א גלאנטי שבשעת פטירת הצדיק
מתעוררים כל מעשיו הטובים שעשה וכל התורה שעסק בה וכו' וכולם חוזרים ומתחדשים וכו'
עכ"ל. ולכן ביום זה בפרט,ראוי לעסוק בתורתו שחידש מאחר ויש אתערותא דלעילא וסייעתא דשמיא
מיוחדת.
לכן חשבתי לנכון לכנס
לפונדק אחד, תאריכי הפטירה של-כמאה ושמונים גדולי תורה ויראה שקמו בעדתינו (וכן תאריך פטירת רבינו הרמב"ם מרן השלחן ערוך והר"י ספיר) כדי שביום זה יעסקו בתורתם ובמשנתם ומעשיהם
הטובים כמו שכתבנו לעיל בשם האריז"ל. כשליש
מהתאריכים ליקטתי מתוך האנצי' לחכמי תימן (לאחר שתיקנתי
מה שטעון תיקון), ושני שלישים האחרים ליקטתי מעשרות ספרים ומאמרים שונים ונאמנים,
וכן מפי זקנים וישישים שעוד זוכרים במדוייק את תאריכי
הפטירה של-קרוביהם הגדולים ברוכים מפי עליון כל המסייעים בזה ובפרט האיי גוברא יקירא
וחביבא הרב יצחק בן הר"ר
שלמה סיאני שליט"א על הסידור ועימוד בטוטו"ד.
(ועיין עוד
באהבת הקדמונים על אסתר ג' ז' ובסוף קונטריס מסלול ודרך מקורות נוספים לזה ממשפחת מהרי"ץ).
|
