עלה עשרים - על דבר אתרוג תימני שהורכב, האם הוא
נפסל לדורותיו.
-
אם אפשר להכשיר אתרוג
ספק מורכב.
-
והנה בשו"ת בית אפרים סימן נ"ו הרחיב הרבה בחריפות ובקיאות,
ומסיק להכשיר תולדת המורכב, דהיינו אפילו הענפים שנולדו באילן האתרוג המורכב על
לימו"ן אחר ההרכבה ונטעם במקום אחר ומוציאים אתרוג, כי דעתו דבכי האיי גוונא
לא שייך כל הטעמים שכתבו הפוסקים לפסול עש"ב. ויש שהסכימו לדבריו, אבל רבו
החולקים עליו ופוסלין צאצאי המורכב אפילו אחר עשרה דורות כמצויין בספר ארבעת
המינים דף ר"ס [ויש להוסיף עוד, שו"ת אבני נזר סימן תפ"ה, וכן מוכח
ממש"כ החתם סופר דאתרוג המורכב דינו כעוף טהור שנאכל במסורת הובאו דבריו
לעיל, ואי דוקא במורכבים עתה הוא דפסול, מה צורך למסורת. וע"ע שו"ת מעשה
אי"ש סימן ד' בשם ספר הגיד מרדכי]:
והנה באתרוגים דידן שההרכבה הנעשית בהם נראית בעליל, כי בפתיחתו איגלאי
בהתתיה דמזוייף מתוכו, דעת המומחים ששאלתי דבזריעת גרעין ממנו מחדש וכל שכן
מייחוריו, שוב אין ההרכבה ניכרת, כי יהא בפנים יבש כמו האתרוג התימני שהורכב על
כנת הלימו"ן, ויש אומרים שעכ"פ אפשר שיהיה כך. ולפי זה נפל פיתא בבירא,
דהן רבים עתה המרכיבים, ובא לפנינו אתרוג תימני אעפ"י שבו כל סימניו מבית
ומחוץ, הלב עדיין נוקף דשמא מצאצאי מורכב היה, ועל זה אין לנו בחינה בראיית עין,
אלא אם־כן יתברר מהמגדלו שידוע לו כל תולדותיו של־אתרוג זה מעת שהובא מתימן שלא
שלטו בו ידי מרכיבים:
אמנם שמעתי מאידך כי המציאות מורה שגם מגרעיני האתרוגים התימנים המורכבים
ומייחוריהם יוצאים גם־כן תולדותיהם כמותם דהיינו עם מיצם, לפי זה אין חשש בדבר,
דנמצא אותם שלא הורכבו נודע בגויים זרעם וצאצאיהם כל רואיהם יכירום כי הם זרע נברך
עליו את ה'. וכן הדעת נוטה דנסיונות המומחים בוודאי נעשו בשאר פירות המורכבים וראו
שאין הרכבת האב מועלת לצאצאיו אלא צריך להרכיבו מחדש לקבל התועליות הנרצות
מהרכבתם, ומדמים הם מילתא למילתא דהוא הדין באתרוג המורכב. אבל כבר פעמים הרבה
ביארנו לעיל דאפילו באתרוג שלנו יש יסוד ושורש להמיץ הפנימי, ולפיכך בהרכבתו עם
הלימו"ן הוא קרוב להיות כמין במינו, מסתבר אם־כן דעל־ידי הרכבתו יתפתחו
בגרעינים ובייחורים תכונות הלימו"ן ויורישום לצאצאיהם [אלא דאכתי אפשר דמפעם
לפעם יתמעט המיץ יותר] ולא דאמי לשאר עצים דאין להרוכב עיקר ושורש ממה שיש לכנה,
דמשום הכי בהיעדר הכנה ממילא חוזר לכמות שהיה דאעיקריה קאי:
ולברר המציאות בזה, דרשתי וחקרתי הרבה ממגדלי האתרוגים התימנים ולא עלה
בידי דבר ברור, מאחר שרובם ככולם אינם מרכיבים, אבל כך שמעתי מבקיאים בגידולם,
שידוע להם בנסיון, שאתרוג תימני שהורכב, גם צאצאיו כמותו הן בגרעין הן בייחורים
[גם שמועות סותרות כשמרכיבין אתרוג על כנת עץ הנקרא כושכ"ש אם ניכר הרכבתו
על־ידי מיץ בתוכו. ומ"מ מבחוץ הוא ניכר בטביעות העין, כי על־ידי זה נעשה
מעוגל, לא מאורך כאתרוג, וגם קליפתו בלתי חלקה]. וגם אפילו אם אמנם בצאצאיהם אין
ניכר ההרכבה בגופם כלל, אפשר שיש לדון להכשיר אפילו להחולקים על הבית אפרים,
דלכאורה הרי זה מורה דכולו אתרוג הוא, ותערובת הלימו"ן חלפה הלכה לה, וכולי
עלמא יודו דפנים חדשות באו לכאן, ורק באתרוגים דידהו קאמרי לפי שאין ניכר בהם
שנסתלקה תערובתו. ולהכריע בדבר זה צריך לעיין בגוף ספרן של־צדיקים מאיזה טעם פליגי
על הבית אפרים:
גם לכאורה יש לצרף עוד סברא לקולא, דהנה האחרונים כתבו דאין להכשיר בספק
מורכב מטעם ספק ספיקא, ספק שמא אינו מורכב, וספק שמא הלכה כהמכשירין המורכב, מאחר
דאין הספק שקול שהרי רוב הפוסקים פוסלין מורכב. אמנם בנדון דידן יש לנו עוד ספק
שלישי, דאפילו תימא דהמורכב פסול, שמא הלכה כהבית אפרים וסיעתו דצאצאי המורכב
כשרים. והספק שמא אינו מורכב הוא ספק שקול, ואדרבה, כי רוב התימנים אינם מורכבים
וניכרים הם, הלכך אפילו בעלמא אינו ספק שקול מאחר דברוב העולם מורכבים הם, אי נמי
רוב שבארץ ישראל, מ"מ בנדון דידן אינו כן. אכן מאחר שאין בידינו בירור גמור
איך המציאות בזה, הנחנו מלברר הדין כעת, כד יקומון ונתחכם להון:
כל האתרוגים בזמנינו הם בחשש הרכבה עם
לימו"ן, חוץ מן האתרוג התימני שכולו בָּשָׂר בלא פלחי־מיץ בפנים, ולכן אין
לקחת מין אתרוג אחר: