דרשות לשמחות

טעם

לפסח

מאת שלמה ר.

בהפטרת שביעי שלפסח (פסוק מ') ותזרני חיל למלחמה, כותב מהרי"ץ בחלק הדקדוק הזי"ן דגושה לחסרון האל"ף, כמו ותאזרני. כוונתו לאפוקי מקצת דפוסים שהזי"ן בשוא נח. ורמז שם לדברי רבי אבהו (במסכת נדה דף לא.) שמקשה מכאן שכתוב בלא אלף לתהלים שכתוב האל 'המאזרני' חיל, והתירוץ שאמר דוד זריתני וזרזתני, זריתני לשון דבר נבחר וברור כמו זרייה בגורן. כעין זה במסכת תענית דף י. מבאר ר"י בר יוסף בשם ר' יוחנן שני פסוקים, אחד בתהלים ואחד בשמואל, בתהלים כתוב 'חשכת' מים עבי שחקים, ובשמואל 'חשרת' מים. השינויים בפסוקים אלו, הכתובים שניהם בשירת דוד אחר שהצילו ה' מכל אויביו ומשאול. בספר תהלים מזמור י"ח המתחיל למנצח לעבד ה' לדוד, ובספר שמואל בהפטרת שביעי שלפסח. מדרש שוחר טוב על תהלים אומר שם ללמדך שכל העושה תשובה מעבירה שבידו הקב"ה מוסיף לו כבוד וקורא לו שם חביב, הכוונה לתואר עבד ה'. ואלו בשמואל לא נאמר עבד ה' אלא וידבר דוד וגו'. דברי המדרש הם יסוד לדברי הגר"א שמביאים נכדיו (בהקדמתם לביאור הגר"א שעל השלחן ערוך), שכל השינויים בשירה זו ממה שכתב דוד בתהלים למה שכתב שמואל בספרו, לפי שבתהלים נכתב לאחר שחטא בבת שבע, ובשמואל לפני החטא. שם מובא בשמו הסבר להבדל במילה 'תשמרני' לראש גוים, ובתהלים 'תשימני' לראש גוים, ע"פ ביאור הפסוק שהיה דוד מעורר את חניתו על שמונה מאות חלל בפעם אחת, ומתאנח על מאתים כפירוש רש"י שניטלו ממנו בחטא בת שבע. ומאין לרש"י שלפני החטא היה מכה אלף. הגר"א נותן את המקור לדרשת חז"ל ופירוש רש"י, כי בשירה שבספר שמואל שנאמרה לפני החטא כתוב בה תשמרני, חשבון המילה בגימטריא אלף, ואלו בתהלים תשמני שחשבונו שמונה מאות, וזהו ניטלו ממנו מאתים כפי שנרמז באות רי"ש שנחסרה מתיבת תשמרני. אמנם יש להעיר שבתהלים כתוב תשימני בשתי יודין וא"כ חשבונו שמונה מאות ועשר, אפשר לתרץ שמאה ותשעים קרובים למאתים, או שהחשבון מדוייק והיוד הנוספת נלקחה מתיבת עמי הקודמת לה, שהרי בשמואל כתוב ותפלטני מריבי 'עמי', ובתהלים תפלטני מריבי 'עם'. וגם בזאת יש ביאור ע"פ דברי המדרש שוחר טוב שהריבי 'עמי' היתה הצלה גדולה יותר מריבי 'עם' כאשר יראה המעיין שם.

נסיים בהבדל האחרון בין השירות, והוא המפורסם שבהם, בתהלים כתוב מגדיל ישועות מלכו וכך אנו אומרים בסיום ברכת המזון של-ימות החול, ובשמואל מגדול כמו שאנו אומרים בשבתות ומועדים. והמדרש שם מפרש לפי שאין הגאולה של-אומה זו באה בבת אחת אלא קימעא קימעא, ומהו מגדיל, שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל, לפי שהן עכשיו שרויין בצרות גדולות ואם תבוא הגאולה בבת אחת אינן יכולין לסבול ישועה גדולה שהיא באה מתוך צרות גדולות, לכך היא באה קימעא קימעא ומתגדלת והולכת. ולכך היא משולה הגאולה בשחר, שנאמר אז יבקע כשחר אורך, ולמה נמשלה בשחר, שאין לך אפלה גדולה מאותה שעה הסמוכה לבקר. ואם יעלה גלגל חמה באותה שעה וכו' עד ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום. ומהו מגדול, שנעשה להם מלך המשיח כמגדל, שנאמר מגדול ישועות מלכו, וכתיב מגדל עוד שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב. יהי רצון שנזכה לגאולת עולמים במהרה בימינו אמן.