"אלול" בתימן
ובכותל
מיוחדים במשמעותם ומופלגים בצביונם הם
"הימים הנוראים" במשכנות תימן, וחיבה
יתירה נודעת להם מהם. לפי שבהם ניתנה להם ליהודי תימן שעת כושר
להתחטא לפני אביהם שבשמים, לשפוך שיחם ומר נפשם על הכל, על
המחיה ועל הכלכלה, על פדות נפשם ועל גאולתם מארץ מאפליה ומאוהלי-קדר.* שלושים ושבע
שנים עברו, למניין הגדול והמפורסם ביותר בימי חודש אלול ליד שריד בית מקדשינו
שע"י מתפללי קהילות קודש תימן, אשר נוהרים אליו במשך ארבעים יום באשמורת
הבוקר, להתאחד לאמירת סליחות כמסורת העתיקת יומין. מחזה
מרגש וקורע לבבות. * איש החסד ורב הפעלים הרב שלמה סיאני
זצ"ל מייסד המניין, מאז שחרור הכותל המערבי בשנת תשכ"ז. ממשיך דרכו הרב
אריה סיאני שליט"א "ישראל אשר בך
אתפאר".
"הימים
הנוראים" ימי-רצון הם לישראל בינם לבין אביהם שבשמים, שערי-רצון
פתוחים בימים אלה לרווחה לכל אדם מישראל, שמכוון בהם את דעתו וליבו לקונו בהשתפכות נפש ובכיסופין
לאל חי, היושב על מידין בימים אלה ודן בהם את בריותיו ואת עולמו.
ימי-רצון
הם ימים אלה אף בין אדם לחברו, וגדולים הם הימים הללו שמקרבים את ליבותיהם של ישראל
זה לזה ולאביהם שבשמים ולב כל
ישראל פועם פעימותיו בהלמות אחת כלפי מעלה, ונעשים הם אגודה אחת לעשות רצון-קונם בלבב שלם, ואהבת ישראל שופעת
ועולה באוהלי יעקב, ומתחזקת ומתחשלת
במשכנות
ישראל.
***
מיוחדים
במשמעותם ומופלגים בצביונם הם "הימים
הנוראים" במשכנות תימן, וחיבה יתירה
נודעת להם מהם. לפי שבהם ניתנה להם ליהודי תימן
שעת כושר להתחטא לפני אביהם שבשמים, לשפוך שיחם ומר נפשם על הכל, על המחיה ועל הכלכלה, על פדות נפשם ועל גאולתם
מארץ מאפליה ומאוהלי-קדר.
יהודי-תימן
תורת-אבותיהם בידיהם, דחו מנהג מפני דין והעמידו את עולמם על ההלכה בלבד; מיעטו במנהגות, ובהליכות עולמם אין
לו למנהג אלא מקום מועט.
וכל מנהג שבא למחיצתם "נבדק בי"ג נפות" אם כשר" הוא מבחינת הדין אם לאו. יצאו מכלל זה מנהגות נאים של מועדים
וימים טובים שפשטו בישראל, שקיבלוהו עליהם
וקיימוהו באהבה ובחיבה. ואם במנהגי ימים טובים של כל ימות השנה כך - במנהגי "ימים נוראים" על אחת כמה וכמה.
מנהגים של ימים נוראים ראום יהודי-תימן מצרף לנשמותיהם, שבכוחם לטהר נפשותיהם ולזכך את מחשבותיהם לא-ל קדוש
ונורא.
***
אני לדודי
ודודי לי -
דורשי נוטריקון עשו כתוב זה כמין חומר לדרוש אותו על
חדש "אלול", חדש הרחמים והסליחות, ויהודי-תימן אף הם מיצו כתוב זה על נוטריקונו
ועל משמעותו האליגורית בכל צורה של מיצוי לדביקות ולהשתוקקות, לתפילה ולסליחות, אף
הם קיימו וקיבלו על עצמן להיות נעורים כל לילי
חדש אלול ועשרת ימי תשובה מאחר חצות לאמירת ה"אשמורות"
("סליחות"), והרי חודש אלול
בחינת "פרוזדור" ל"טרקלין" של "ימים נוראים".
ובאפילת הלילות הפרושה על כל נראות
דמויותיהם של באי בית הכנסת כשהם מהדסים ומרששים בסימטאות הבתים
ומעוררים
זה את זה משנתם בקריאות זירוזין לקום לשחר פני א-ל
באמירת ה"סליחות".
***
ולאחר שעה קלה
ומלא בית-הכנסת כל באיו, ולרבות הפעוטות, שהנאה להם
בכך. חזן הכנסת פותח
במזמורי-תהילים וב"סליחות" מיסודם של סלחי ספרד וב"מרנות"
מיסודם של ה"גאונים".
ונעימת הסליחות מיוחדת בתוגה שבה המדכדכת את הנפש ושוברת לבבות. יש בה בנעימה זו לכבוש, כביכול, אף לב מלכו של עולם...
תוך
כדי אמירת-ה"סליחות" נעים ונדים מיד
ליד ספלי הקפה המהביל המוגש למשחרי פני א-ל באשמורת זו, כרי לצחצח גרונם מצמאה וכדי להעביר חבלי שינה מעיניהם ותמונה מעפעפיהם.
קפה זה מכינות נשים.
צדקניות" הנעורות גם הן ויושבות סמוך לפתח בית הכנסת ומאזינות לאמירת הסליחות.
לא
כלו עדיין ימי אלול וכבר רבה התכונה ורב המעשה במשכנותיהם של יהודי-תימן לקראת "ראש השנה". מעשים שבחולין תכופים
ומשולבים במעשים שבקדושה, אלא שהצד השווה
שבכולם הוא שאלו ואלו מכוונים לצורך יום טוב, שהכל יהא
מתוקן ל"יום הנורא".
***
בתימן היו תקופות שהערבים, שהיו מלאים פחד מסתורי מפני השופר ואסרו את תקיעתו.
והיו מקומות שהיו זקוקים לרשיון מיוחד מהשלטונות הערבים
לתקוע בשופר.
***
"סליחות" היה השם הרגיל לתפילות והתחנונים באשמורת הבוקר, שנוהגים לקום, עדות המזרח מיום ב' אלול
ואילך אחרי ימי ר"ח אלול, והאשכנזים לפי הזמן שבו חל ראש השנה, אם בשבוע של ראש השנה או שבוע לפני כן. שמש הספרדים בירושלים היה מכריז בלילות אלול
"סליחות", דופק על דלתות וחלונות הבתים וקורא ל"בעלי-הבתים" בשמם לקום לסליחות. וכן נהגו כל עדות המזרח
ואף האשכנזים.
מלבד השם
"סליחות" משתמשים התימנים בשם "אשמורות" על שם הקימה
ב"אשמורות" לתפילות ותחנונים.
***
בתימן היו הילדים קושרים קצה חבל ברגליהם ואת קצהו השני
שמים בחלון. וכשהיה השמש בא לעוררם בחצות,
היה מושך בקצה החבל שבחלון, והם מתעוררים. ילדים אלה היו גם מלווים את השמש בדרכו לעורר את הציבור, כשבידם שופרות
קטנים. ותוקעים בשופרות לעתים בפתחי החלונות של הבתים לתוך הבית לעורר ישנים והיו חובטים את כלבי הרחוב שינבחו
ויעוררו את הישנים.
הילדים
הגדולים היו אומרים בתימן סליחות יחד עם הוריהם.
*****************************************
"אשמורות בכותל"
לא
ישכח לעולם מלבם של כל בני התורה, אברכים, בחורי ישיבות, ובעלי בתים כאחד. המקום
היחיד אשר היה מפגש אדיר רב עצמה "כאיש אחד בלב אחד" לכל קהילות קודש -
עדת יהודי תימן.
המראה המרהיב, כל שנה
בלילי ששי בחודש "אלול", לראות המוני בית ישראל מטף ועד זקן, טלית
ותפילין בידיהם, מדירים שינה מעיניהם ונוהרים מכל קצוות הארץ, בשעה 3:00 בלילה
לעבר מנהרת הכותל המערבי. היה די בכך להעיר את האדם מתרדמתו ולהזכירו,
"אלול".
והכל בזכות המנוח
רבי שלמה סיאני זצ"ל אשר ארגן את הערב הנפלא הזה
מדי שנה בשנה. מאז שחרור הכותל המערבי בשנת תשכ"ז, כל חודש "אלול".
לכל תחנת מוניות בירושלים שנצלצל בשעה
2:30 בלילה, עוד לפני שנזדהה יאמר לנו: "לכותל" – לסליחות של התימנים...
הנהגים מנסים להפנים את רגשותיהם, אך – במהלך הנסיעה נשברים, ושואלים בהתפעלות מה,
בשעה כזו נוסעים לכותל? ותוך כדי דיבור עונים הם בעצמם "אשריכם אלול,
סליחות".
כבר בכניסה לכותל בכביש
המפותל נפגשות עשרות המוניות מכל הישיבות, מכוניות פרטיות מכל הארץ, אוטובוס מבני
ברק, ועוד הבאים ברגל. ובכותל השמם מאיש בשעה זו נשמעה המולה רבה של הקהל העצום ממש
כאמצע היום, מתרכזים כולם במנהרת הכותל.
שם כבר המנוח זצ"ל
מקדם כל אחד ואחד בספר פנים יפות, בברכת שלום עליכם וכסא לשבת, וכמו כן ירוץ לעבר
התיבה להביא ממאות האשמורות שהוציא במיוחד לערב זה לכל מי שבא.
ולתיבה מעלה המנוח
זצ"ל רבנים יראי ה' ובמיוחד היה מעלה בחורי ישיבה צעירים לקטעים מן האשמורות ללמדם ולחזקם.
***
ומי שלא ראה מראה נפלא
זה ולא הרגיש הרגשה נפלאה זו, של מאות
אברכים בני תורה, בחורי ישיבה, ובעלי בתים יושבים ואשמורותיהם
בידיהם וזועקים בבכי מר וקול זעקה: "ה' ה' אל רחום
וחנון.." וקול השופרות מהדהדים ברקע, לא ראה התרוממות רוח מה היא. אי אפשר
היה שלא להזיל דמעות ולהרגיש שכינה חופפת מעל. ועוד החזן זועק "רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינן,
רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינן" נשמעת דפיקה על התיבה והמנוח זצ"ל ממרר
בבכי.
"רבותי ! זה
הזמן לצעוק לה' יש הרבה חולים, יש הרבה צרות בעם ישראל".
והקהל הקדוש אשר שומע לב
זועק, לב מלא רחמים, לכל יהודי, לכל צרה שבעולם, לב שמרגיש את כל האומה נאנחים
ומשוועים למרום בקול צעקה: "רחמנא ענינן".
רגעים של התעלות, רגעים
שהמנוח זצ"ל חרט בליבנו. הרגשת כאבו של כל יהודי בכל מקום, כי "שבט
יהודה בדוחק ובצער..." ואנו בתפילה: " שועתנו
תעלה לשמי מרומים אל מלך יושב על כסא רחמים".
***
ובסיומם של האשמורות, עם
שמש, לפני נץ החמה, מתעטפים בטלית, מניחים תפילין, ובמעטה של יראהו קדושה מתחילים
זמירות ביחד ובנחת ובקול רם. קהל רב שבא להתפלל שחרית בבוקר, מסתופף ומשקיף לעבר
מראה נפלא זה.
לאחר התפילה היה מחלק
המנוח עוגות ועוגיות, ומי לא זוכר כיצד היה מסתובב בינינו עם עשרות קבלות של
המוניות ומשלם לכל מי שהגיע דמי הנסיעה, בסכום מצטבר של מאות שקלים.
על פניהם של הקהל הקדוש
מורגש בחוש טהרה ויראת ה' ושכינה אומרת: "ישראל אשר בך אתפאר".
ותחושת קרבה אל ה' זו,
בלילה נפלא שכזה הרי היא כזריקת מרץ לכל השבוע כולו עד ליל ששי הבא שחיכינו לו כאויר לנשימה.
כל הזכויות הללו,
התפילות בכונה, הלימוד בהתמדה, המידות הטהורות, בכל
חודש אלול לכל מאות יראי ה' שהשתתפו בלילי ששי כולם יזקפו למנוח, אשר עמל במסירות
וללא לאות, למען כל עם ישראל. ואנו נותרנו למרר בבכי ומספד:
"אנשי אמונה אבדו
באים בכח מעשיהם... מרוב עווננו אבדנום,
נאספו מנו בחטאנו... סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות".
הבכי הזה עדין נשמע
בחללו של עולם, וקריאתו הרמה עוד מהדהדת ואינה נותנת מנוח:
רבותי! תזעקו
לרבש"ע על הצרות של עם ישראל.
נישא כפינו למרום ונתחנן
"רחמנא! אידכר לן צלותיה
דשלמה מלכא בדיל
ויעבור" תנצב"ה
***
כיום לאחר שלוש עשרה שנה
מאז שנפטר המנוח, ממשיכים דרכו ביתר שאת בניו הי"ו ובראשם ידידנו הרב אריה סיאני שליט"א, ובמיוחד בזמנינו שתנועת התשובה תופסת
תאוצה נוהרים אלפי אנשים במשך חודש אלול עד יום הכפורים
מכל קצוות הארץ. יצויין, שמנהרות הכותל נפתחות במיוחד
לכניסת הנשים כדי שתוכלנה לשמוע מקרוב. רמקולים נמצאים במקום, וחזנים ידועי שם
יורדים לתיבה. ובכל לילות ששי וערב ראש השנה ועשרת ימי תשובה וערב יום כפור, כל
המנהרה מלאה עד אפס מקום.
הרב אריה הי"ו סיפר
לנו, פעם אחת נקלעתי ללויה בכפר סבא,
ופתאום ניגש אלי אדם בעל חזות חוזר בתשובה, קרא "שלום עליכם"
ויחבקני, שאלתיו האם מי אתה?.. ואז ענה לי, "בזכותך כל הרחוב הזה חזר
בתשובה", אמרתי, אינני מחזיר בתשובה, ואינני גר כאן. ואז סיפר לי שנקלע ללילה
אחד בימי חודש אלול לכותל המערבי, ופתאום שמע קול שופרות מהדהדים ברקע ויחד איתם
נשמע י"ג מידות ברוב עם, התקרב לתוך מנהרות הכותל ולעיניו נראו מאות מתפללים.
"הדבר הזה גרם לי לזעזוע ולחלחלה, הרגשתי רגעים של אמת וכמה אני הרחוק
ממנה", ומאז סיפרתי לחברי שבשכונה מה ראיתי ומה שמעתי, ואז באנו בשבוע לאחר
מכן, וכך התחלנו לחזור בתשובה ולחזור אל השורשים. על כן אני מודה לך בזכות הסליחות...
עוד סיפר לנו הרב אריה
על אופנוען אחד, שחזר בתשובה בזכות שנקלע לכותל בלילה לאחר שעשה תחרות אופנועים,
והודיע לאשתו שהוא הולך לנוח בכותל, ופתאום שמע את הסליחות ועוררו בתשובה... כיום
הוא חוזר בתשובה.
וכן עוד סיפורים רבים על
חיילים תימנים שהגיעו למקום ושינו את מהלך חייהם.
הארגון זקוק לעזרה כספית מהציבור כל תרומה תתקבל בברכה ישנה אפשרות להזכרת
שמות לרפואה ולהצלחה ולע"נ - פרטים ותרומות בפל' 052:2865451
תזכו למצוות
תכתבו בספר החיים ובספר הזכרון
לצפייה בשידור חי מהכותל לחץ כאן