 | פרשת "ויצא" מאת ד"ר מוטי גולן הי"ו, אולפנית "ישורון" פתח תקווה |
|
| לק"י
מה ראה יעקב בחלומו בבית אל?
פרשת השבוע, פרשת "ויצא" היא פרשה מיוחדת, מעניינת ומרתקת ביותר הן בגלל היותה הפרשה השלישית הארוכה שב"חומש בראשית" [קמ"ח פסוקים, וסימנך: "אם אין קמ"ח – אין תורה"] הכלולים בחמישה פרקים [מפסוק י' בפרק כ"ח ועד פסוק ג' פרק ל"ב] והן בגלל מיגוון גדול של נושאים ועיניינים שונים ומגוונים [כמו למשל: הבטחת הארץ, נשואיו של יעקב עם רחל, לאה ושתי שפחותיהן, לידת השבטים, מערכת יחסיו עם לבן ועוד].
כמו כן, בפרשת השבוע מוזכרים מספר סיפורים הקשורים למיפגשיו השונים של יעקב עם "אובייקטים שונים: חלקם – אנושיים, כגון: מפגשו העצוב של יעקב עם אליפז, תלמידו הנאמן, מחד גיסא, ובנו של עשיו, מאידך גיסא (עפ"י המדרשים), מפגשו ההירואי של יעקב עם הרועים בחרן, מפגשו המרתק של יעקב עם רחל, שלימים תשמש כאשתו האהובה ביותר (ושלש פעמים המקרא מעיד על כך במפורש), מפגשו המיוחד של יעקב עם לבן, מפגש שעתיד להשפיע (במישרין ובעקיפין על תולדות חייו של יעקב וזרע זרעו לעולמי עד). וחלקם – על אנושיים, אלוהיים, כמו למשל: שני המיפגשים של יעקב עם "מלאכי אלוהים": פעם אחת – בצאתו/בבריחתו לחרן ופעם שנייה – בחזרתו מחרן במקום הנקרא: "מחנים". ובעיקר, "המיפגש" של יעקב עם הקב"ה ממש, כמו גם, עם "המיפגש" של יעקב עם "שמו המפורש של הקב"ה, כדלקמן.
אין זה המקום והזמן לפרט ולהרחיב מהי עוצמתו של על מיפגש ומיפגש ומהו המסר ולימוד הלקח התורני/המוסרי/הערכי של כל מיפגש עקב "קוצר היריעה". אולם, במאמר זה ננסה להסביר מה בדיוק ראה יעקב אבינו ב"מיפגשו עם הקב"ה" בחלומו המפורסם, ודווקא במקום שהיום ידוע ומפורסם במו: בית אל! וממילא, יובן, לעניות דעתנו, מה הייתה החשיבות העצומה של ראיית יעקב במיפגש זה לחיזוקו הגופני והרוחני כשיעקב אבינו נאלץ לעזוב את ארץ ישראל [ארץ המסמלת: לימוד תורה, דרך ארץ, טוהר וקדושה...] אל ארץ חרן [ארץ שהיא הניגוד הגמור, האנטגוניזם והאנטיתיזה לכל מה שמסמלת ארץ ישראל, מעצם היותה ארץ של "מרכז פגאני/אלילי חשוב ומפורסם" באותה תקופה. ועיין עוד מאמרי לפרשת "לך לך": "מה בין אברהם וארץ ישראל ובין תרח וחרן], כדלקמן –
יעקב יוצא/בורח מבאר שבע ויעד הליכתו, כאמור, אל ארץ חרן. וזאת בגלל סיבה אנושית גרידא. דהיינו: יעקב בורח מארץ ישראל, מבית אביו ואמו [לא לפני שהוא מקבל מהם את "ברכת הדרך"]. וזאת, כד להציל את עצמו מידי עשיו, אחיו הרשע אשר זמם להורגו, כפי שנאמר: "וישטום עשיו את יעקב... ויאמר עשיו בליבו: יקרבו ימי אבל אבי, ואהרגה את יעקב אחי" [פרק כ"ז, פסוק מ"א]. יציאה זו "עושה רושם" (רש"י על אתר, בשם המדרשים) הן על הסביבה שבה חי, גדל ופעל יעקב והן על יעקב ממש. הדבר בא לידי ביטוי ב"נפילת מתח" רוחנית (וגשמית). שהרי: כל מי שעוזב סביבה תורנית/רוחנית בונה מחזקת ומתחזקת, באופן טבעי נוצרים אצלו ומסביבו ירידות רוחניות, כמו גם, ירידות גשמיות.
בדרכו לחרן יעקב "פוגע" (=פוגש) במקום שייקרא להלן "בית אל". שם הוא מתמקם ומכין עצמו ל"לינת לילה". בעת שנתו, יעקב חולם על: סולם אדיר מימדים ה"מוצב ארצה" אבל "ראשו מגיע השמיימה". בשלבי הסולם "עולים ויורדים מלאכי אלוהים". ובהמשך החלום, יעקב "פוגש" את הקב"ה המבטיח לו את שלושת הדברים החשובים: ארץ, צאצאים ו"שמירה אישית לוחצת". יעקב מתעורר בבוקר נפחד ["ויירא"], נרעש, נפעם ו... המום לחלוטין מן המראה אשר ראה. ותעיד על כך תגובתו הראשונית (תגובה, שכביכול, לא ברורה ונהירה לנו בקריאה ראשונית וסתמית של הפסוקים), באומרו: "אכן, יש י-ה-ו-ה (!), במקום הזה, ואנכי לא ידעתי". אולם, לאחר שיעקב התעשת, הבין את גודל המסר האלוהי והעתידי, לו ולזרע זרעו לעולמים, תגובתו השנייה והרגועה יותר הייתה: "(אוי...)!, מה נורא המקום הזה"!... זה – בית אלוהים!, וזה – שער השמיים!. ונשאלת השאלה: מה ראה יעקב אבינו? מה בדיוק ראה הוא שכל כך הדהים אותו (בתחילה) ולאחר ש"עיכל" את העניין אמר את המשפט זכה להיות בין המשפטים הכי מוכרים והכי ידועים בתורתנו הקדושה ואשר נכנס לפנתיאון הפסוקים/המשפטים המאוזכרים ביותר בתולדות האנושות – בכלל ובתולדות העם היהודי לדורותיו – בפרט, ובמיוחד לימינו אנו?! ונראה לנו להשיב ולקבוע: יעקב אבינו, בחלומו, ראה את מה שמשה רבנו עתיד לזכות ולראות מהר נבו לפני מותו, כאשר נגזרה עליו גזרת "אי הכניסה" לארץ היעד, היא ארץ ישראל, ארצו המובחרת והנבחרת של "יוצר העולם בחוכמה מופלאה". ארץ אשר לתוכה ולהווייתה משה כל כך חשק, תאב, כסף, ערג והשתוקק להיכנס. יעקב ראה בחלומו באזור בית אל (בין ירושלים ושילה) את מה שנמצא טבוע ומוטבע בקרקע, את חותמו המיוחד של האל שנוצר ומתקבל מן השילוב של הרים וגיאיות באם הדבר מצולם ממעל, "ממעוף הציפור". כלומר: יעקב אבינו ראה את צירוף האותיות של "השם המיוחד": י – ה – ו – ה. צירוף שקיים רק בארץ ישראל ולא בשום מקום בעולם. [הדבר שנבדק ואושר ע"י מדעני סוכנות החלל האמריקנית "נאסא". וזה המקום להודות לד"ר משה נחום הי"ו על כך שנתן לי תמונת צילום לוויני מדהים המאמת, המאשש והמוכיח את אמיתות טענתנו. וזאת, כדי להפיץ, להגדיל ולהעצים את אמונתנו בהקב"ה, תורתנו הקדושה וארצנו הנצחית, היא ארץ אבותינו, ארץ ישראל, תובב"א]. שבת שלום וכל טוב סלה!!!
המאמר מוקדש לעילוי נשמתו של המנוח, ר' אפרים חיים צוריה (למשפחת שטרום) בן ר' פינחס וזהבה זצ"ל שנפטר ו"יצא" בדרך כל הארץ, כי "ניצחו אראלים את מצוקים ונלקח ארון הקודש". תהי נשמתו צרורה בצרור החיים!
|
