תפילת השאמי – הנוסח והמנהגים
מאת: ש .ח. ח.
נוסח תפילת "השאמי" ומנהגיו אינו אחיד יש להבחין בין
"שאמי" מקורי, שהיה נהוג בתימן במחוזות השונים, ובין השאמי שבארץ ישראל,
שהונהג תוך חיקוי מתוך התבטלות ומחיקת מנהגי תימן המקוריים.
יש אומרים: "בשאמי לא נהגו לתרגם" - ועל איזה שאמי
מתכוונים?
ידוע, שבכל ערי תימן ובכפרים נהגו לתרגם הפרשה וההפטרה בכל שבת
ומועד, ומבחינה זו השאמי והבלדי משותפים בתרגום, אלא שבארץ ישראל ישנם מתחכמים,
שביטלו את התרגום, כשם שביטלו את מנהגי תימן בתפילה.
עלינו להבחין בין השאמי השווה בנוסח ובמנהגים לספרדים ובין השאמי
המקורי, ששמר בקפדנות על מנהגי תימן.
בשאמי, שנוצר ע"י חיקוי לקהילות ספרד, נוסח התפילה הוא
ע"פ סידור ספרדי, אם זה "תפילת ישרים", או כל סידור ספרדי אחר, לכן
אין בקדיש "ויפרוק עמיה" ואין עונים אמן אחרי יתברך, ועוד.
גם מנהגי ספרד שולטים בנוסח זה. הזמירות אומר אותם השליח ציבור
לבדו, וכן קריאת שמע אין אומרים בצוותא, וכשמוציאים שני ספרי תורה או שלשה,
מוציאים את כולם בבת-אחת.
כללו של דבר: אין בין השאמי הזה ובין
מנהגי ספרד ולא כלום, כמעשה זה כן מעשה זה, כנוסח זה כן נוסח זה , והמבדיל ביניהם,
הוא אך ורק המבטא התימני לעומת המבטא הספרדי.
מאידך גיסא, השאמי שהיה מקובל בתימן הוא – השאמי של בית
"אלאוסטא" בצנעא, שמנהיגו היה מארי סעיד אלעוזירי זצוק"ל
ותלמידו הרה"ג יוסף יעקב צובירי זצוק"ל.
נוסח זה שומר על כל מנהגי תימן בקפדנות, כפי שציין מורנו ורבנו מארי
יוסף אלצובירי בסידורו "כנסת-הגדולה".
נוסח התפילה מבוסס ע"פ הסידור "תפילת החודש"
ובמועדים ע"פ "זכור לאברהם", נוסח לוורנו, תוך השמטת מנהגי ספר
כגון: אי אמירת פיוטים אחרי "ברוך שאמר" ואי אמירת פיוטים לפני חזרת
שליח ציבור בימים הנוראים, ועוד.
הנוסח השלישי של ה"שאמי" נקרא שאמי מכ'לט, היינו מעורבב
עם נוסח הבלדי, כי הכל דברי א-לוהים חיים, כגון: אמירת המהולל לפני "ברוך
שאמר", או אמירת "ברוך שאמר" ע"פ נוסח התכלאל (הבלדי).
דוגמה נוספת אמירת קדיש "על ישראל" אחרי מזמור תהילים
בימי החול בערבית אחרי אמירת שיר למעלות, ובמנחת שבת אחרי אמירת "הללויה אודה
ה' בכל לבב", אומר רבי חנניה ועל ישראל, כנהוג בנוסח הבלדי.
אתה הראית לדעת שיש הבדל בין נוסחי השאמי וכל אחד ינהג כמנהגו,
העיקר להשתדל לשמור מסורת אבות: "שמע בני מוסר אביך ואך תיטוש תורת
אימך".