"אלה הדברים אשר דיבר משה וגו'" (א, א)
"אלה הדברים וגו'" וסמיך ליה "אלה המצוות וגו' (בהר
סיני)" (לעיל סוף במדבר), ללמד
שאף משנה תורה ניתנה בהר סיני. וצריך ביאור. שהרי כשכתוב 'אלה' אינו מוסיף על האמור לעיל והיל"ל 'ואלה' בכדי שנאמר להוסיף על
הראשונים? וצ"ל, שמ"ש "אלה"
לפי שעיקרו של ספר דברים אינו אלא דברי תוכחות ולפיכך לא נאמר בו אלא אלה הדברים דאמור בספרי. (קייץ המזבח - לרבי חיים כסאר זצ"ל)
"ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את
הארץ" (שם, כב)
אין
לשון "ויחפרו" אלא לשון בושה - שלא נתכוונו אלא לבושתה של א"י, כמו שנאמר: "וחפרה הלבנה ובושה החמה" כמ"ש חז"ל.
ודרך רמז י"ל: ראשי תיבות של: "אנשים לפנינו
ויחפרו לנו" - אלול. שבחודש אלול צריך לרגל ולתור במעשיו לחפש בהם ולשוב מהם אל ה'. שזהו לשון אלול לשון ריגול, כתרגום מרגלים - מאלליא. (מקום
מקדש - לרבי חיים סנוואני
זצ"ל)
"ואת יהושוע צויתי וגו'" (ג, כא)
"למה יהושע שבכל התורה חסר וזה מלא? מלמד שבאותה שעה יצא בשש עטרות: הנואי והכח והעושר והחכמה והנבואה והנשיאות. הנואי - שנאמר: 'ונתת
מהודך עליו'. הכח - שנאמר: 'נטה ידך
בכידון'. העושר - שהעשיר מבית סיחון ועוג כענייין שנאמר: 'וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו'. החכמה - שנאמר: 'ויהושע בן נון מלא
רוח חכמה'. הנבואה - שנאמר: 'כי ה' אלקיך
עמך'. הנשיאות - שנאמר: 'כל אשר ימרה את פיך' ". (מדרש הגדול - לרבי דוד עדני זצ"ל)
אם יש
בידך חידושים על פרשת שבוע מתורת חכמי תימן שלח אלינו ובל"נ
נפרסמם