"צו את אהרן
ואת בניו לאמר זאת תורת העולה היא העולה
וגו' " (ו, ב)
איתא
בילקוט: "'זאת תורת העולה וכו'' - מה כתיב למעלה מן
הענין? 'והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזילה אשר גזל
וגו'' ואח"כ 'זאת העולה', אם
בקשת להקריב קרבן לא תגזול לאדם כלום. למה? כי 'ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה' וכו'". וכתב בעל "מאורי אור": יש להתבונן מאי
שנא גזל משאר איסורין שבתורה שהקפיד בו
הקב"ה שקרבנו אינו רצוי בגלל עוון זה? ואין הכוונה שלא יגזול כדי להקריב ממנו קרבן כי משמע מלשון המדרש שאפילו אם יהיה העולה משלך ויש בידך
עוון גזל אינו רצוי. ותירץ
בקיצור לפי דרכו. והנה גבי קרבן פסח מצינו שהזהיר בו על הגזל כמאמרם ז"ל עה"פ "'משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו
הפסח' - מה ת"ל 'משכו וקחו'? משכו ידיכם מן
הגזל וקחו לכם משלכם. והנה ידוע מ"ש ז"ל שישראל במצרים היו גוי בקרב גוי שלא היו נזהרים בקיום מצוות אבותיהם זולת שבט לוי וכמ"ש
בהגש"פ "מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו".
וכשראה הקב"ה שח"ו יטמעו במ"ט שערי טומאה נתן להם שתי מצוות: דם
פסח ודם מילה להגין עליהם שיהיו ראויים לגאולה.
ובהיות שקרבן פסח חשוב לפניו יתברך כקרבן עולה
שהוא למעלה מכל הקרבנות לכן הזהירם תחילה על הגזל כדי שעי"ז יהא רצוי לפניו כקרבן עולה ויהיה עי"ז אחדות ושלום ביניהם וא"א
שיזכו לגאולה כי אם אחרי שיסירו
מביניהם כל אלה ויהיו רק באחווה ושלום.(ענף חיים - לרבי אברהם אלנדאף זצ"ל)
"והרים ממנו בקומצו מסולת המנחה ומשמנה ואת כל הלבונה אשר על המנחה וגו'" (שם, ח)
אפשר
להסביר בדרך רמז ולומר - קרי ביה: והרים, בקמצו ממנו (בפסוק
הכתיב חסר: בקמצו),
ור"ל שבמה שמקמץ האדם "ממנו" דהיינו מתאוות גופו, יזכה
להרים מסולת המנחה שרומז על התורה, שיזכה להבין ולהשכיל ללמוד וללמד ולחדש חידושי תורה. והוא על-דרך מאמרז"ל: אם רוצה אדם שיכנסו
ד"ת לתוך מעיו יבקש רחמים שלא
יכנסו מיני תענוגים לתוך מעיו [סולת היינו פשט כי סולת (מלא וא"ו) בגימטריא - מלכות ופשט הוא בסוד מלכות. שמנה היינו רמז וכן סופי
תיבות של מילוי רמז: ריש מים
זין - שמן. (ואמצע המילוי יי"י גימ' הוי"ה עם הכולל) ואת כל הלבונה היינו דרש יעויי"ש עפ"י הסוד.]. אשר על המנחה שצריך ענווה
רבה ויהא נוח לכל, שדברי חכמים בנחת
נשמעים. והקטיר המזבח שע"י לימוד שלשה פירושים הללו שהם: פשט, רמז ודרש, מתקן ומקשר שלשה עולמות בריאה יצירה עשייה זה עם זה. והיינו והקטיר
- לשון קשר (בארמית). המזבח - סוד יצירה. ריח -
עשייה, ניחוח - בריאה. אזכרתה לה' - שמקשרם עם האצילות שהיא
אלהות גמור.(מקום מקדש - לרבי חיים סנוואני זצ"ל)
אם יש
בידך חידושים על פרשת שבוע מתורת חכמי תימן שלח אלינו ובל"נ
נפרסמם