"כי תבואו אל ארץ כנען וגו' ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" (יד, לד)
כל
הפרשה הזאת (לד - מח) נדרשת על שני המקדשות. כיצד?
"ובא אשר לו הבית" - זה הקב"ה. והגיד לכהן - זה ירמיהו שהיה מן הכהנים אשר בענתות. "וצוה הכהן ופינו את הבית" - ציווה
אותם ירמיה לפנות ביהמ"ק ולטהרו
מע"ז. "בטרם יבוא הכהן" - זה הקב"ה כמ"ש חז"ל
עה"פ "ובני דוד כהנים" אל תקרי כהנים אלא
דיינים שאין דן יחידי אלא הקב"ה. "ולא יטמא כל אשר בבית" - כי
ע"ז מטמאה באוהל כמת.
ובא הכהן וישב עליהם בדין לאחר שהוכיחם ירמיה הנביא השכם והערב ולא הועיל. "והנה הנגע בקירות הבית" - כי קורות וקירות ביתו
שלאדם מעידין עליו שמוטבע ומשוקע
בטומאת עוונותיו שהם טמאים. "ירקרקות" - כלומר ריקים מן המצוות,
"או אדמדמות"
שהאדימו מרוב העבירות. מ"ויצא הכהן מן הבית" - עד "צרעת ממארת היא
בבית טמא הוא" נזכר 10 פעמים
"הבית", מלמד שעשר מסעות נסעה שכינה. "והסגיר את הבית שבעה ימים"- על דרך שאמרו רז"ל: שבע שנים היו הגחלים עמומות.
"ושב הכהן" - זה הקב"ה. "וראה והנה פשה הנגע" - כלומר
שהוסיפו חטא על חטא. "וצוה הכהן" הנזכר. "וחילצו
את האבנים" - והחריבו את בית המקדש.
"ושפכו את העפר" - דהיינו, כלי השרת העשויים מזהב ע"ש
"ועפרות זהב לו". "אל מקום טמא" - אל בבל. "ולקחו אבנים
אחרות" - לסוף 70 שנה של גלות בבל.
"ואם ישוב הנגע... אחר חילץ את האבנים... ואחרי היטוח" - בזמן בית שני. "ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת היא"
ע"ד משה"כ "במארה אתם נארים",
"בבית טמא הוא" - שאין לו תקנה, לא בתוכחות ולא בהתראות. מיד "ונתץ
את הבית", "את אבניו" - שריו,
"ואת עציו" - סגניו, "ואת כל עפר הבית" - אלו דלת העם שאין בהם חכמה ותבונה ונחשבו כעפר. "והוציא... אל מקום
טמא" - לגלות הארוכה עד שיחזרו
בתשובה ויגאלו. "והבא אל הבית..." מי שמנסה להכנס אל הארץ ולבכות את חרבותיה, עובר בלאו, "יטמא עד הערב" - עד הערב שמשו
דהיינו עד סוף ימיו כי אין מי חטאת, שנאמר:
"בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם" ואעפי"כ כנס"י אומרת
להקב"ה: "כי אם מאוס מאסתנו
הביטה וראה את חרפתנו", בגלותנו בין האומות. "ואם בוא יבוא הכהן" - זה הקב"ה, שאעפ"י שיתמהמה חכה וקווה
"כי בוא יבוא ולא יאחר". וראה והנה לא פשה הנגע
בבית... וטיהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע". כן יזכנו הקב"ה לגאולה שלמה אמן".(ילקוט רועים - לרבי יחיא עומייסי זצ"ל)
|
"כמי נדת דותה" רשימת מנהגי תימן בענייני הלכות טהרה מתי נהגו כדעת הרמב"ם או הש"ע או כהרמ"א |
"וביום השמיני ימול בשר ערלתו"
.
אם יש
בידך חידושים על פרשת שבוע מתורת חכמי תימן שלח אלינו ובל"נ
נפרסמם