"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם
אותם" (כו,ג)
הפסוק
הזה כולל מצוות עשה ומצוות לא-תעשה וכולל ג"כ הגזרות שגזר
הקב"ה עלינו בתרי"ג מצוות בלי שום טעם והם הנקראים חוקים. וזהו שאמר הכתוב: אם בחוקותי – המצוות שאין להן טעם
בין מ"ע ובין מל"ת,
רק אתם תלכו ותעשו אותם בגלל שצויתי אתכם. ואת מצוותי תשמרו – הן המצוות ל"ת שאדם
נשמר שלא לעשותן. ועשיתם אותם
– הן המצוות עשה שצריך האדם לעשותם ולקיימם. (מקום מקדש – לרבי חיים סנוואני זצ"ל)
אם בחוקותי תלכו ואת – ראשי תיבות אבות. ושאר הפסוק [מצוותי תשמרו ועשיתם אותם] – ראשי תיבות (גימטריא) אמהות (עם התיבות והכולל), [או י"ל כוונתו אמות – העורך]. רמז שילכו האנשים בדרכי האבות והנשים בדרך
האימהות.(עולת שלמה – לרבי שלמה אלבדיחי זצ"ל)
"והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע
ואכלתם לחמכם לשובע וגו'" (שם,ה)
בספר
"עולת שלמה" מביא: דיש – אותיות שדי.
בציר – אותיות ביצר. לרמוז כי שם שדי רודף אחר היצר ומשיגו שלא יזיק את הצדיק. ובציר תמיד רוצה להשיג את הזרע שהם הצדיקים בסוד "כולו
זרע אמת", והם בני תורה שנקראת
אמת. ובזה מבשר הפסוק ואכלתם לחמכם שהיא התורה שנאמר "לכו לחמו בלחמי" לשובע. מכאן שהקב"ה רוצה שהאדם ינצל מיצה"ר,
ומדת הדין מסכימה עם מידת הרחמים שנאמר:
"אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך".(כתיבת יד
– לרבי שלום מנצורה זצ"ל)
"לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו וגו' והיה הוא ותמורתו יהיה קודש" (כז, לג)
"הגיעה תורה לסוף דעתו של אדם, לפעמים מקדיש קרבן לה' מן החשוב ולבסוף מתחרט על מה שהקדיש ומחליפו ומביא פחות – קנסה אותו
תורה ואמרה 'והיה הוא ותמורתו
יהיה קודש' אפילו החליפו בטוב. וקנסה אותו עוד מלקות אף שלא עשה מעשה ללמדנו שיתרחק האדם מן הערמומיות בתכלית וילך ישר בלי שום ערמימות כמו שבראו ה'... וכן אם הקדיש
וחזר וגאל חייב אותו חומש כדי שלא לזלזל בהקדשו..." [וכ"כ לעיל פסוק ט"ו – "קנסה אותו תורה ליתן חומש מפני שהוא מיקל בפדיונו הואיל ומעיקרא היה שלו. ועוד שלא יהא
רגיל להקדיש ויחזור בו מהקדשו, דפחיתות היא באדם שיידור
או יקדיש ויחזור
בו"].(קיץ המזבח - לרבי חיים כסאר זצ"ל)
אם יש
בידך חידושים על פרשת שבוע מתורת חכמי תימן שלח אלינו ובל"נ נפרסמם