שו"ת תימני נט
שאלות בהלכה – ענייני אורח חיים
כולל שאלות שהופנו לצוות אתר תימני נט במדור פורום שאלות בהלכה ובמדור שאלות למארי
שאלות ותשובות בעניין
חיזוק מנהגינו בארצינו
שאלה
למה אנו סופרים ספירת העומר בלשון
ארמי?
תשובה
שני טעמים מביא מהרי"ץ
בפירושו "עץ חיים" על התכלאל עמ' מ"א ע"ב
הטעם הראשון, המנהג לספור בל' ארמי
אולי טעמו כטעם הקדיש שלא יתקנאו בנו המלאכים [שאינם מבינים לשון ארמי] לפי
שבספירת העומר אנו נכנסים ומתעלים במ"ט שערי טהרה:
והטעם השני מפני שבבבל נתקן בלשון ארמי
כדי שיבינו המספר אפילו עמי הארצות [שזוהי היתה
שפתם] כי יש הלכה שאם הסופר לא מבין לשון הקודש לא יצא ידי חובה, לכן
תיקנו שיספרו בארמית:
שאלה
לגבי "הכמון"בפסח
בס"ד
בדף
שבת "מעין השבוע" (פרשת ויקהל-פקודי) התפרסם מודעה ואזהרה בעניין הכמון בפסח ע"י הרה"ג שלמה משה עמר
שליט"א- הרב הראשי לישראל, ובמודעה אוסר הרב עמר שליט"א את הכמון בפסח ומסכים עמו גם כן הרה"ג עובדיה יוסף
שליט"א לקראת סוף המודעה כותב
"...ואף אם נראה שיש ועדי כשרות המכשירים את הכמון לפסח למהדרין,
אין ללמוד מהם הלכה"
וכי אי אפשר לסמוך על בד"ץ "פעולץ
צדיק" בראשותו של
הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א??
ונראה לי שגם בד"ץ "יורה דעה" בראשותו
של הגאון הרב שלמה מחפוד שליט"א נותן כשרות
לכמון בפסח.
מדוע יש את הכללה הגורפת הזאת?
חזקו ואמצו!!
עידו.
תשובה
נמסר בשם הרב רצאבי
בקשר לבדיקת "כמון" לפסח- אנשים פרטיים שקונים כמון יבררו היטב אחד אחד, ויוציאו את הכמון עצמו כשהוא שלם,ולא את החצאים או
השבורים ,ויניחהו בצד, ולא להוציא את הפסולת מהטוב.
.אלא
הטוב מהרע
ועל בדיקה זו צריך לחזור שלוש פעמים.
שאלה
הנחת תפילין בתענית
האם המנהג להניח תפילין בכל התעניות הוא במנחה ? ומתי חולצים את התפילין ?
ע"פ זיכרוני מורידין
את התפילין לאחר קריאת שמע של ערבית ,ואולם בתענית י"ז בתמוז ,העירו לי על כך כי יש להוריד את
התפילין לפני
תחילת תפילת ערבית.
מהוא המנהג הנכון.
תשובה
הרי לך לשון הש"ע המקוצר:בסימן ק"ב סעיף
י’
ונוהגין להתפלל מנחה של כל התעניות בתפילין, ואין חולצין אותן עד ק"ש של ערבית, כשמגיעין
לכימי השמים על הארץ (מפני שאומרים בוהיה אם שמוע, וקשרתם אותם לאות על ידכם וגו’). ויש שחולצין
אותן אחרי סיום מנחה.
ובהערה ל"ב כתב:
ושמעתי עוד טעם, כי מה שנמנעו מלהניח
תפילין כל היום, הוא משום דתפילין בעו
גוף נקי,
והיינו שיפנה מנקביו כדי שלא יפיח וכו’
,ובימי התעניות שאין אוכלים אין
חשש זה מצוי.
שאלה
האם מותר להכנס נעול בסנדלים ללא גרביים לבית
הכנסת?
תשובה
זה לשון ס' ש"ע המקוצר סימן י"א סעיף א'
כתוב הִכּוֹן
לקראת אלהיך ישראל. פירוש שיכין את עצמו לפני השם
יתברך, שילבש מלבושי כבוד כשהולך להתפלל, כמי שהולך לפני שר נכבד. ואפילו אם מתפלל בביתו
ביחידות, ילבש כראוי. ואם הוא
רגיל לילך כל היום בחגורה, אסור לו להתפלל עד שיחגור את עצמו. וההולך בסנדלים לרגליו, ראוי שילבש
"גרביים":
ועיין עוד שו"ת עולת
יצחק חלק א' סימן
י"ז,וכן בספר מעיל קטון סימן ו' ס"ק
צ"ח.
שאלה
נפילת אפיים
אני מתפלל בסידור בלדי בבית כנסת ספרדי (לא ברצון רב)
יש לי שאלה:
ביום חול, לאחר חזרת הש"ץ,
כל המתפללים הספרדים מתחילים אנא ה' אלקינו ובזמן הזה אינני יודע איך
לנהוג.
הציבור הנ"ל אומר את
המזמור - לדוד אליך ה' נפשי
אשא וכו- במהרה רבה וכשאני מתחיל איתם את - לפניך אני
כורע וכו' תמיד הקדיש שלהם
תופס אותי באמצע נפילת האפים , מוציא אותי מהריכוז וגורם
לי לפגר אחריהם.
במידה ואני מתחיל את לפניך.. בזמן שהם
אומרים אנא ה' אלקינו, אז אינני יכול לאומרו
בישיבה בשעה שכל הציבור עומד ומעבר לכך, י"ג המידות קוטעות לי
שוב את רצף העיניינים ואינני יודע אם לאמר
אותם או להתרכז בנפילת האפיים.
שאלתי לסיכום:
מהי הדרך הראויה ביותר לנהוג בנפילת
האפיים מבלי להיראות
יוצא דופן בציבור הספרדי?
תודה רבה
תשובה
המתפלל עם הציבור שמנהגם להתוודות אז, יכול לעיין בפירושים שבסידור או
בדינים,
ויותר טוב שיתבונן בענין
הוידוי, בעמידה כמותם. אבל לא יאמרנו עמהם, וכשהם עונים שלוש עשרה מדות, יאמר עמהם.
ועיין בשו"ת עולת יצחק
ח"ב סימן רע"ג, ובכף החיים סימן קל"א
ס"ק י"ג.
שאלה
שאלה לגבי הערה למבוגר על דיבור אסור בתפילה
האם מותר לנער להעיר למבוגר ממנו במידה והמבוגר דיבר בין הזמירות לישתבח (למעשה לפני רפאנו)?
הכוונה על ידי ה-"ההההםםםם" המפורסם ולא ע"י
דיבור.
אם כן באיזה אופן?
תשובה
להעיר למבוגר לא תמיד ישנה תועלת מזה, לכן צריך לחשוב היטב אם תוכחתו תעזור או ח"ו תגרע וישנה
עצה שילמדו יחד מתוך הספר:
"משהתחיל ברוך שאמר עד לאחר גמר תפילת שמונה־עשרה, אסור להפסיק בדיבור אפילו
תיבה אחת ואפילו בלשון
הקודש" .
.שאלה
במניין
מצומצם של 10 אנשים,
האם מותר ליותר מאיש אחד לאמר קדיש יתום בו זמנית? ואם כן, מה הגבול?
תשובה
בשם
הרב רצאבי נמסר
שאין ליותר מאחד לומר
קדיש.
שאלה
אנו
מתפללים בבית כנסת נוסח בלדי
בתפילת שחרית ביום חול
ישנם גם כמה חברה ספרדים
שמשלימים איתנו מיניין
השאלה מתיחסת
לעניית אמן בתפילת עמידה אנחנו מתפללים תפילה אחת מקוצר זמן והורגלנו אחרי שלוש הברכות הראשונות
עד לסוף
העמידה לא לענות אמן לשליח הצבור ידוע לנו שאפשר להקדים את שליח הצבור ב-3
תיבות ואז אפשר לענות אמן בכל
זאת לא נהגנו כך.
החברה הספרדים טוענים שיש בכך
משום ברכה לבטלה של שליח
הצבור השאלה מה ההלכה במקרה זה ביחס למנהג יהדות תימן שכן
הם מוכנים לנהוג כמונו אם
ההלכה מתירה.
תודה מראש דורון
תשובה
הרי
לכם לשון ש"ע המקוצר או"ח הלכות תפילת מנחה סימן נ'
סעיפים ט' , י'
ט. אם השעה דחוקה, יתפללו בלחש ואח"כ יחזור הש"צ בקול רם רק ג' ראשונות עם הקדושה עד האל הקדוש, ויסיים קדיש
תתקבל. או יתחיל שליח־צבור מיד אחר
קדיש לומר השמונה־עשרה בקול רם, והצבור לא יתפללו אלא ישמעו ויענו עד
שיאמר האל הקדוש, ואז יענו אמן ויתפללו בלחש. ואם השעה דחוקה ביותר, ויש לחוש שאם
ימתינו עד לאחר שיאמר האל הקדוש, לא יסיימו תפילתם בעוד יום, יכולים להתפלל מיד עם שליח־ציבור הוא בקול רם והם אומרים עמו בלחש מלה במלה עד
האל הקדוש. ואם יש פנאי יותר, יתפלל הש"צ כל השמונה־עשרה בקול
רם, והם יאמרו עמו מלה במלה בלחש. ומי שהוא בקי ואינו אומר עמו בלחש, לא יצא ידי חובת תפילה אפילו
בדיעבד. והוא הדין בכל תפילה כשהציבור נחפזים לצאת, יתפללו כך תפילה אחת, מפני שקרוב
הדבר שלא יכוונו ליבם לחזרה והוי כברכות לבטלה. וכן הוא מנהגינו בכל מקום שיש
דוחק. ולכתחילה צריך לומר הקדיש תתקבל קודם צאת־הכוכבים.
אמנם גם אם נמשכה התפילה עד אחר צאת־הכוכבים, יאמרנו, וכ"ה מנהגינו:
י . מנהגינו שגם כשהקהל מתפללים עם הש"צ, עונים אחריו אמן על כל ברכה וברכה ואין זה נחשב הפסק. אלא שכל אחד
מקדים שלוש תיבות קודם שחותם הש"צ
הברכה, כדי שלא יהא עונה אמן
אחר ברכת עצמו. כמו כן עונים בקדושה, קדוש ברוך וימלוך, ובתפילות שיש בהם ברכת כהנים עונים אחריהם אמן:
שאלה
האם
יש בעי'ה כאשר הש"ץ
חוזר על תפילת הלחש בקול והינו מגיע לקדושה. האם עליו לחזור קדוש קדוש
אחרי הציבור וכן ימלוך, וכו' בכדי להוציא את מי שלא יצא.מכוון שכאשר עליתי
כש"ץ העירו לי על כך,מה שלא מצאתי בשום מקום חוץ מהאשכנזים והספרדים הנוהגים
כן.תודה.
צדקיהו
תשובה
הרי
לך לשון ש"ע המקוצר סימן י"ח סעיף ו'
מנהגינו שהשליח־ציבור פותח לעולם בנוסח הקדושה, נקדישך
ונעריצך וכו', חוץ מבתפילות המוספין
שפותח כתר יתנו לך וכו' וכן
בנעילה דיום הכיפורים. והציבור שותקים ומכוונים למה
שהוא אומר, עד שהוא מגיע לִוְקרא זה אל זה ואמר, כולם עונים וגם הוא אומר עמהם יחד, קדוש קדוש וכו' ככתוב
בסידורים. ושם תמצא כל חילוקי הנוסחאות, כי אין כאן המקום
לפרטם. ואין השליח־ציבור מגביה את קולו בעת שהם עונים קדוש וברוך וימלוך,
וקל וחומר שאינו אומרם אחר־כך
בפני עצמו:
שאלה
אבי
מתפלל בנוסח שאמי ונוהג בהלכות כמו הספרדים
באיזור מגורי יש רק מנינים בלאדים
והתחלתי לאהוב את התפילה שלהם ואת ההגיה
האם אין בעיה להחליף את נוסח התפילה?
האם אני יכול לעבור לנהוג כשיטת
הרמבם?
תודה
שי
תשובה
אין
בעיה להחליף את נוסח התפילה לנוסח בלדי שהוא היותר עתיק
ומקורי.
בל"ע בלדי פי' מקומי,ושאמי על שם שבא משם...
ולעבור לנהוג כשיטת
הרמב"ם אתה יכול רק היכן שהמנהג כמוהו.[לא בכל הדברים
נהגו כדעת הרמב"ם, ועיין
בהרחבה מה שכתב ע"ז
במבוא לספר ש"ע המקוצר.
שאלה
רציתי
לדעת לנוסח השאמי אם ה' שמעתי שימעך מיד לאחר תפילת 18 ולפני החזרה
בראש השנה וכיפור זה הפסק?
שלום
תשובה
לפי
דעת המקובלים הוי הפסק ולפי שאר הפוסקים לא הוי הפסק.
שאלה
אני
יהודי בעל תשובה, ממוצא תימני בלדי. העניין הוא שבימות
החול יוצא לי להתפלל רק עם
ציבור ממוצא ספרדי, בשלושת התפילות. עכשיו אני יודע שלפי
הבלדי יש כמה שינויים בנוסח
התפילה.
לדוגמא בוידוי שהבלדי אומרים רק בשני
וחמישי וכו'. השאלה שלי היא
האם אני יכול להתפלל בנוסח בלדי כשאני מתפלל עם ציבור ממוצא ספרדי. מה עושים לגבי וידוי, וכל השינויים
הנוספים בעת התפילה.
אשמח מאוד לקבל תשובה בהקדם.
אלעד
תשובה
אתה
יכול להתפלל אתם בנוסח הבלדי ללא שום דילוג.
כמובן בגירסא שלנו ובמנגינה המקורית,
אך בזמן הוידוי שהם אומרים, אתה יכול
לעיין בפירושים
שבסידור או בדינים,
ויותר טוב שתתבונן בעניין הוידוי, בעמידה
כמותם. אבל
לא תאמר עמהם, וכשהם עונים שלוש עשרה מדות, תאמר עמהם.
שאלה
אם אין
לי אפשרות לומר את כל האשמורות, מה עלי לעשות?
יובל
תשובה
אם
אין פנאי לומר כל האשמורות, יקצרו ויאמרו לכל הפחות את י"ב
הסליחות המסודרות באלפ"א בית"א. ואלו הן המחוייבות כפי סדרן של ראשונים ועל פי
רבינו האר"י
ז"ל.
בתחילה אשרי יושבי, וקדיש. לך י"י
הצדקה. אל מלך. ויעבור. בעת רצון.
א) רחמנא וכו' ויעבור.
ב) אנשי אמונה.
ג) תמהנו (שהוא על סדר
תשר"ק).
ד) אל תעש עמנו כלה.
ה) אשמנו בגדנו.
ו) אשמנו מכל עם וכו'
לעינינו עשקו. [אך את אשמנו
באומר ובפועל, אפשר לדלג].
ז) אלהינו
שבשמים.
ח) עננו אבינו.
ט) אדון הסליחות.
י) עשה למען אמיתך.
יא) נפילת פנים, לדוד אליך י"י נפשי אשא.
יב) אליך י"י נשאתי עיני:
שאלה
האם
מותר בשבת במידה שנכבה החשמל להעביר את הפמוטים הדולקים
עם הנרות לשולחן האוכל?
או אולי בשינוי כל שהוא?
מה הדין של גוי
שבת במקרה של הפסקת חשמל ואמירה
לגוי?
תודה
שאול
תשובה
א'
-במידה והיה על מגש הנרות בזמן בין השמשות דבר חשוב אז
מותר לטלטל המגש לשולחן.
ועיין עוד בשע"ה ס' ס"ז הלכות בסיס לדבר האסור
ב'- נביא כאן קצת מהלכות אמירה לגוי בשבת מתוך
ש"ע המקוצר הלכות שבת סימן נ"ה
ז . כל דבר שאסור לישראל לעשותו, אסור לומר לגוי לעשותו, אעפ"י שאין הגוי
מצווה על השבת.
כי האמירה לגוי, אסורה משום שבות. ואפילו לרמוז לו לעשותו, בין בדיבור בין
בתנועה, אסור. ואפילו לומר לו
קודם שבת שיעשה בשבת, גם כן אסור. אבל לרמוז זאת, מותר. כמו כן אסור לומר לגוי בשבת שיעשה לאחר
השבת (ולרמוז, מותר כנז"ל). ודבר זה
אין איסורו משום שבות, כיון
שהמלאכה נעשית בשעת היתר, אלא משום שנאמר "ממצוא
חפצך", ולכן לצורך מצוה מותר :
ח. אפילו אם הגוי בא מעצמו לעשות איזו מלאכה
בשביל ישראל, צריך הישראל למחות בו. אכן גוי שרוצה להסיר הפחם מנרות של ישראל,
כדי שידלקו
יפה, או להדליק מנורה נוספת, אין צריך למחות בו, כיון שגם מקודם יכול היה
לקרוא לאור הנרות או המנורה
בדוחק. ולא עוד אלא שמותר באופן זה לרמוז לו שלא בלשון
ציווי. כגון לומר, הבית חשוך,
או האור אינו טוב. וכן מותר לומר לו, קשה לי לישן בגלל אור החשמל, והגוי יבין מאליו ויכבה. אבל לא
יאמר בלשון ציווי, מדוע לא כיבית את האור בשבת שעברה, כדי שיבין לכבות עכשיו. וכן
מותר לומר, חבל על ה"גאז" שדולק
לחינם. וכל כיוצא בזה:
ט. אם רואה אדם שעלול הוא לבוא לידי הפסד מרובה,
מותר לקרוא לגוי לשם, אף על
פי שיודע בודאי שהגוי יתקננו, ואפילו במלאכה גמורה.
ובלבד שיזהר הישראל שלא לומר לו שום רמז ציווי לתקן. אבל מותר לומר לפניו,
כל מי שיציל,
לא יפסיד שכרו:
שאלה
כיצד
צריך לנהוג במידה שעוד לא סיימתי תפילת שמונה עשרה והחזן
התחיל את החזרה?
ומה לעשות אם לא סיימתי מזמור והחזן התחיל
לומר קדיש?
שאול
תשובות
תשובה
ראשונה: סימן ט"ז סעיף
י"ב
לא ירמוז בעיניו, ולא
יקרוץ בשפתיו, ולא יראה
באצבעותיו. רק אם תינוק מטרידו בתפילתו, יכול לרמוז לו
בידו, או יעשה תנועה בקולו כדי
להשתיקו. אך לא יפסיק בדיבור, ואפילו לקדיש וקדושה וברכו, אלא ישתוק ויכוין
כשהם אומרים, ונחשב כעונה לעניין זה שיוצא, ומכל מקום אינו
נחשב להפסק.
תשובה שנייה: סימן י"ב סעיף ה'
משהתחיל ברוך שאמר עד לאחר גמר
תפילת שמונה עשרה, אסור
להפסיק בדיבור אפילו תיבה אחת ואפילו בלשון הקודש (וכן בכל
מקום שאסור להפסיק, אפילו
בלשון הקודש אסור). אך לעניין הפסק לדבר מצוה, יש חילוק
בין הזמירות לקרית שמע. כי בזמירות מותר לו לענות אמן אם שומע איזו ברכה,
וכל שכן שמותר
להפסיק ולענות עם הקהל קדיש וקדושה וברכו. ומכל מקום ישתדל לכוון שיפסיק לאלו
במקום הפסק, כגון בין מזמור
למזמור, או לכל הפחות בין פסוק לפסוק. וכן אם נצרך לנקביו, ילך בין מזמור למזמור, ויחזור ויטול ידיו ויברך אשר יצר. אך ברוך הוא וברוך
שמו, אסור לומר תוך פסוקי דזמרה אפילו במקום הפסק, כיון שאינו מן הדין אלא מנהג,
ואם שומע אז שהקהל אומרים קרית שמע, לא יאמר עמהם אפילו פסוק
שמע ישראל אלא יאמר את התיבות שהוא עסוק בהן בשעה שהם אומרים פסוק שמע ישראל וגו' בניגון הציבור,
וכן יניח ידו
על פניו, כדי שיהא נראה כאילו הוא קורא עמהם.
שאלה
האם
ניתן לקרוע נייר כסף בשבת לצורך כיסוי של מגש?
ומה לגבי נייר טואלט?
תשובה
לשון
הש"ע המקוצר הלכות שבת סימן ס"ב סעיף כד
הקורע. ונכלל בזה, שאסור להפריד ניירות דבוקים. אבל
ניירות שנדבקו שלא בכוונה, כמו דפי ספרים שנדבקו מחמת הצבע שצבעם הכורך, או שנדבקו
איזה דפים בשעוה, מותר לפתחם:
ולגבי שאלתך פשיטא שאסור גם בנייר כסף וגם
בנייר טואלט.
שאלה
במניין
מצומצם של 10 אנשים,
האם מותר ליותר מאיש אחד לאמר
קדיש יתום בו זמנית? ואם כן, מה הגבול?
עידו
תשובה
בשם
הרב רצאבי נמסר
שאין ליותר מאחד לומר קדיש.
מפת האתר
דף הבית
פורום
בתי כנסת הנצחה
החנות
התימנית מאגרי מידע שו"ת תימני
נט מי אנחנו צור קשר חכמי תימן מאכלי תימן רפואות תימן המארי הלכות
ומנהגים חידושים לפרשת השבוע מאמרים
ספרות חכמי תימן וידאו
אודיו
תמונות
מספרות שירים,
וקטעי תפילה רשימת ק"ק תימן