שו"ת תימני נט
שאלות למארי – הגייה ודקדוק
כולל שאלות שהופנו לצוות אתר תימני נט במדור שאלות למארי וכן לכתובת הדואר האלקטרוני של האתר
שאלה
לגבי אופן קריאת
ה"געיא" בתהילים
שלום
כידוע בתהילים קוראים ב"טעמי אמת", ורבו בו ה"גיעיות"
האם משהוא יוכל להסביר את אופן קריאתן בתהילים?
בתודה
...
תשובה
הגעיא
בטעמי המקרא ובטעמי אמ"ת
הגעיא
בטעמי המקרא ובטעמי אמ"ת (הגעיא היא לא טעם)
1) הגעיא נועדה להאריך
את התנועה שהיא באות יחד איתה לקריאה נכונה של המלה.
2) מלה שתהיה מורכבת
יותר משלוש תנועות, מקום הגעיא תבוא בתנועה השלישית מהטעם.
3) הגעיא תבוא לפני
החטפים, שוא קמץ, שוא פתח, שוא סגול, לקריאת החטף נכון.
4) געיא תבוא עם
תנועה גדולה
5) געיא עם קמץ אומר שהוא
תנועה גדולה
6) כשתבוא געיא עם שוא נע יהפך השוא
לתנועה רגילה
7) ראה פירוט
נרחב "במחברת התיגאן" של הרב יפ"ה עמודים מ"ו מ"ז
נ,ב, לגבי הדגמות ודוגמאות
נקוה להראות עוד כללים בשעורי המארי באתר "תימני
נט"
בברכה והצלחה
שאלה
קריאת תהילים...
יש פרקים מסויימים
בתהילים שקוראים אותם רגיל (במנגינה הרגילה כמובן) ובאותו מזמור יש פסוק
שאומרים אותו גם יותר בקול וגם טיפה שונה למשל מזמור א' בפסוק
"כי אם בתורת ה'
"
אומרים זאת כמו מעין משיכת המנגינה, מדוע? האם כך צריך לקרוא ?
אצלנו נהוג לקרוא תהילים בין מנחה וערבית בחול ואני מדבר
כאדם שקורא כל יום עם הציבור ולא פעם נתקלתי בזה שמשכו את הניגון וגם אני עושה זאת
אבל ללא מודעות למה....
_________________
"אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום"
תשובה
קריאת פסוק באופן שונה
לרועי היקר שלום רב
לגבי הפסוק בפרק א' כנראה שהמשיכה של המלה באה
להפריד בין שם השם, למלה שאחריו שלא ישתמע מובן אחר למשמעות הפסוק בהיפך
מהמובן, דברים ידועים בהרבה מקומות, ששם השם נמצא.
נקוה להביא בזמן הקרוב דוגמאות לקריאה יוצאת דופן בפסוקי תהלים
לתועלת כולם
בכל אופן לגבי שאלתך אשתדל להביא תשובות
בקרוב
בתודה והצלחה
שאלה
על המילה "קדושה"
למארי שלום
ברצוני לדעת כיצד יש להגות את המילה "קדושה"
לפי השאמי,במשפט "ובנעימה קדושה" האם עם חולם או עם שורוק לפי הספרדים
תשובה
קדושה
לצדקיהו שלום רב
לגבי המלה קדושה
כשאומרים ובנעימה קדושה עם חולם מפני שזה שם תואר
אבל כשאומרים קדושה (נקדישך) הניקוד בשורק
והשין דגש חזק
בברכה מארי שלמה צדוק
שאלה
מה זה?
שמתי לב שמדברים הרבה על געי'ה,מה
זה ואיך מבטאים געי'ה בקריאה? תודה
תשובה
לאורח שלום רב
הג'עיא הוא קו קטן
שנמצא בין התנועות ונועד להפריד ביניהן
הקריאה הנכונה של הג'עיא היא למשוך את
התנועה הקודמת לג'עיא
בעיקר לפני החטפים (שוא קמץ, שוא פתח, שוא סגול)
ולא לטעות בקריאה מלעיל שזה תפקיד הטעמים בלבד!
בברכה והצלחה מארי שלמה צדוק
שאלה
הגייה תימנית
שלום עליכם
יש לי שאלה פשוטה, אני מעוניין לדעת איך הוגים או
מבטאים את התנועות בהגייה תימנית
למשל : קמץ = O
פתח
= A
תודה מראש
אייל
תשובה
הגיית התנועות לפי מסורת תימן
יש שלוש תנועות שהן שונות בקריאה שלומדים היום.
והם:
הקמץ, שנקרא כמו חולם אבל מחלל הפה.
הסגול, שנקרא כמו פתח רגיל.
והחולם,
שנקרא בשמיעה מבקי בקריאה ע"י תרגול קצר.
שאלה
לק"י
מדוע מנהג תימן לקרוא את הגימל ג'ימל
והרי
הגימל
היא אות שמבטאים אותה מהחיך ג,י,כ,ק וכאשר אנו
קוראים אותה ג'ימל עיקרה יוצא
מהשיניים ברור לי
שזהו המנהג הנכון ואיני מפקפק בו אני רק שואל מהו
הטעם?...
תודה רבה
תשובה
ליובב היקר
הג'ימל שאתה שואל על
מנת לדייק שים לב
הג'ימל לפי מנהגנו
היא כמו האות האנגלית
G
ולא כמבטא הצרפתי ז' שהוא מהשיניים
בברכה
שאלה
דגש או רפוי
רציתי לדעת אם בברכת רצה צריך לומר ותפלתם שה פ'
דגושה או
לא.
מחמת שבחד"ק על "התילים"
רושם מהרי"ץ מפורש שבפרק פ' פסוק ה' ה' אלהים עד מתי עשנת בתפלת עמך שהפ' דגושה.
ולכאורה זה בדיוק כמו ותפלתם שגם שם הת' לא מודגשת ונחה?
תשובה
איו????.
שאלה
משמעות המילה תכלאל
לק"י
רציתי לדעת מהי משמעות המילה תכלאל
תשובה
זה לשון הש"ע
המקוצר בסי' ק"ה הערה ט"ו
סידורי התפילות נקראים אצלינו
בשם
תִּכְּלַאל בלשון יחיד, ותְּכַּאלִיל
בלשון רבים, כמשפט לשון ערב. על שם שהם "כוללים" תפילות כל ימות השנה וגם הרבה
עניינים נוספים ככתובות וגיטין וכו'.
שאלה
האות ו'
לק"י
שלום עליכם צוות תימני נט נכבד!
אני תימני ממוצא בלדי. איך אני אמור לבטא את האות ו'?
האם היא כמו האות
w באנגלית, או כרגיל, או שזה קשור למיקומה במילה ולטעמים?
אשמח לקבל תשובה בהקדם.
בברכה,
המכאזן...
תשובה
אות ו'
למכאזן היקר
אתיות מוצא השפתיים (ב, ו, מ, פ, )הם לפי הסדר
הראשונה, כשקוראים מתוך הפה היא האות פ
השניה, היא האות מ
השלישית, היא האות ו
הרביעית, היא האות ב
יוצא שהקריאה חייבת להיות כמו האות W לפי המסורת של
רוב קהילות ישראל
ובמיוחד ק"ק יהדות תימן שהקפידה מאד על ביטוי כל מלה
לכן אם נקרא את האות ב הרפויה כמו האות ו תשתנה משמעות המלה
לדוגמא אם תקרא אביב במקום אביו או להיפך
בברכה והצלחה
שאלה
בי דגוש
לק"י
אני מתפלל בביה"כ שאמי ובביה"כ
ישנם גם
אנשים שהיגויים כהיגוי שרעב
וחלקם מבטאים רק בי דגוש ואין אצל חלקם בי רפוי האם כשהם עולים
לתורה צריך להחזירם???????
ומדוע הם נוהגים כך....מילא לא מקפידים על דגש ורפי
בבי
אבל מדוע יקפידו על בי דגוש תמיד?
תודה רבה,יובב צברי
תשובה
??.
שאלה
הבהרה חשובה לגבי ההגייה במחוזות תימן
בס"ד
ברשות המארי
כידוע ברוב קהילות תימן (בעיקר אלו שחיו במחוזות הצפוניים ובמרכז) נהגו
להגות את הג' הדגושה כמו J ואת הק' כמו G, במחוזות מסויימים יש מטעימים את הק' כמו
בערבית המצרית כאות גרונית מאוד עמוקה, והג'
הדגושה נשארת כמו בעברית (G). לאחרונה יצא לי לשמוע בחורים צעירים
שלא מקפידים על אחת משני הסגנונות אלא מערבבים אותם וההגייה של ה - G נעלמת אף
לגמרי ועוד בטענה ש"ככה נהגו אבות אבותינו לקרא".
ומעניין לעניין באותו עניין נושא הקדיש לנוסח תימן כדי למנוע
טעויות ובלבול, שוב, ברוב הקהילות ה"אמן" נדחה מאחרי
ויקרב משיחיה ליתברך, אבל בשום פנים ואופן אין מחוז שבו
דילגו על ה"אמן"
לגמרי.
ז"א אם הוספת "ויפרוק עמיה" (במקום האמן של הספרדים
וחלק מקהילות
תימן) אחרי יתברך יש לעצור ל"אמן" ואם עצרת ב"ויקרב
משיחה" אין לעצור ב"יתברך"
תודה
תשובה
הג'ימל והקדיש
לאמיר היקר שלום רב
בקשר לאות ג', בתקופה הקדומה קראו את האות ג' כמו
האות האנגלית
G
ובתקופת הגאונים בבבל היתה השפעה בעיקר
על
מחוזות בדרום תימן שהיה להם קשר
איתם ושינו ביטוי של כמה אותיות, אבל ברוב מחוזות תימן
שמרו בקנאות ביטוי של כל
מלה, וגם בניקוד
בקשר לקדיש, כל המחוזות בתימן אמרו ויפרוק עמיה אפילו שבסידור
שהיה בידם (דפוס) לא
היה כתוב כך, מפני שהיה ברור שאם יקרב משיחה, אחרי זה
יפרוק עמיה
בברכה המארי
שאלה
מלעיל
לק"י
שלום רב!
יורני המארי במקרה של תיבות
שמקף מחבר ביניהן
והן בעלות שתי תנועות (כאשר שואים וחטפים
לא נחשבים
תנועה)...
כגון:"תורה צוה-לנו משה"
"הקרה-נא לפני היום"
"הטי-נא כדך ואשתה"
"ויצברו-בר" וכיוצא בזה...
שמעתי שהמנהג לקרותם מלעיל הוא הנפוץ בין בשאמי ובין בבלאדי
ואילו לדעת גאון עוזנו המהרי"ץ זצוקלה"ה המנהג לקרותן מלרע,ע"כ.
האם קריאת המלעיל של תיבות אלו שווה
להארכת הגעיא,או שמא יותר קצרה?
ובמקרה כזה:"כל-אשר-אמר:"
היכן עושים את ההארכה...(אם עושים).
לפי שיטת מהרי"ץ ז"ל שני שואים שבאים בסוף מילה מניעים את השני
כגון:"וישת מן היין" השוא שבתו נד.
האם במקרה השני של שני שואים בסוף מילה
(הולכים)/(לא הולכים) לפי שיטת המהרי"ץ?
תודה רבה,יובב צברי
תשובה
??
שאלה
שוא נע
האם השוא שבמילה רבבות
שבתפילת שחרית שלשבת שאנו אומרימ ובמקהלות רבבות
עמך כל בית ישראל הוא שוא נע
תשובה
רבבות
לאהד היקר
לצערי אין פסוק שאפשר להסתמך עליו בקשר למלה רבבות
שאתה מתכוון
לפי מה שאני יודע השוא נע באות ב' וכך
שמעתי בכל מקום
בברכה ותודה
שאלה
חולם
לק"י
יש לי שאלה שאני מתחבט בה הרבה זמן....
איך יש להגות את החולם שמעתי אנשים שהוגים אותו כמו צירה
ושמעתי אנשים שהוגים כמו קמץ מהו המנהג הפשוט וכיצד אני
צריך
לנהוג???
תודה רבה....
תשובה
חולם
יובב היקר
אני נהנה מהשאלות שמעשירות את הציבור
החולם הקדום נקרא כמו קמץ
בתקופת הגאונים בבבל היה קשר עם חכמי תימן ומשם באה
קריאת החולם כמו צירי
כדאי לעיין בספרות המחקרית שם תוכל לעיין בהרחבה
בברכה והצלחה
שאלה
המעמיד
איך יש להגות את המילה "שמרני" שבמזמור
"מיכתם לדוד",כיוון שיש נוהגים עם מעמיד
באמצע ,ויש הנוהגים לאמרה ישר ללא המעמיד שמתחת ל"ש".
תודה.
תשובה
המלה שמרני תהלים טז,א
מרחום היקר שלום רב!
המלה "שמרני" נמצאת ארבע פעמים בספר תהלים.
בפרק טז,א : מכתם לדוד. שמרני אל כי
חסיתי בך. כאן השין בקמץ רחב (געיא)בטעם מוליך "מארכה".
בפרק יז,ח : שמרני כאישון בת עין. המלה
מלרע
בפרק קמ,ה : שמרני ד' מידי רשע. המלה
מלרע
בפרק קמא,ט : שמרני מידי פח יקשו לי. המלה מלרע
המלה "שמרני" בפרק טז,א: בכל
הספרים המדויקים, השין בקמץ רחב (בגעיא)
וכן עין בפירוש מנחת שי בתהלים (בפרק פו,ב) שם מביא דברים באריכות
גם
דעת מדקדקים אחרים, לגני המלה "שמרה" ו"שמרני"
בפירוט רב.
בברכה. וכתיבה וחתימה טובה
שאלה
מה זה קמץ רחב?
אולי המארי יכול לומר
לנו מה זה קמץ רחב?
תודה.
תשובה
קמץ רחב
לאורח שלום רב!
קמץ רחב, הוא כתנועה גדולה ונמשך קצת בקריאתו ותבוא
אתו געיא, ואחריו השוא נע.
וקמץ קטן, הוא תנועה קטנה ללא געיא, ואחריו השוא נח.
בברכת כתיבה בספר החיים ובספר הזכרון
ושנה טובה.
שאלה
מגילת אסתר
ידוע כי אופן קריאת המגילה הוא שאין מפסיקים בסוף
פסוק
שאלתי היא האם מפסיקים בסוף פרק? או שאין התיחסות
וממשיכים לקרוא כרגיל
תשובה
תשובה מאת הגר"י רצאבי
אין מפסיקים כמו בין פסוק לפסוק.
שאלה
ההטעמה
"שטו
העם ולקטו וטחנו ברחיים..." ראיתי בפירושים שמילת שטו יש להגותה
מלרע אע"פ שהיא מגזרת ע"ו על משקל רצו קמו שנהגות במלעיל. אשמח
לקבל
הבהרתך
תשובה
המלה "שטו" וקריאתה
שי היקר שלום רב!
ב"מסורת הקריאה" פרשת במדבר יא,ח כתוב שהקריאה
מלרע על דרך הזרות
ויש גם פירוש מענין ב"נחל
קדומים" במקום ותרוה צמאונך.
ולגבי השורק מלא במלה בת שתי תנועות יש לפעמים מלרע, ולפעמים מלעיל
לפי
המשמעות של המלה, ויש אותה מלה שתהיה פעם מלעיל ופעם מלרע ומשתנה
המובן שלה,
לדוגמא: לנו-לנו, שבו-שבו, שתו-שתו, רבו-רבו, ועוד.
בברכה והצלחה. תכתב בספר החיים ובספר הזכרון,
ושנה טובה
שאלה
התאג' המדוייק ביותר......
יש לי שאלה יש לי שני סוגי תאגים
בבית
"כתר תורה" (יוסף חסיד)
וחמשה חומשי תורה (תורת אבות)
בשניהם יש "חלק הדקדוק" למהרי"ץ ובכתר
תורה קיים גם את "מסורת מדויקת" של יוסף צוביירי
זצ"ל.
האם "מסורת מדויקת" הולכת לפי חלק הדקדוק? כי אחד אמר
שיש את אלה שהולכים לפי חלק הדקדוק ויש את אלה שהולכים לפי מסורת מדויקת לפי מי
רוב הציבור גורס?
והאם מסורת מדוייקת סוטרת את
"חלק הדקדוק"
תשובה
התאג' המדוייק
יש שני תאגים שהולכים
לפי חלק הדקדוק
והם תאג "תורת אבות" ותאג "
והצבור שחשוב לו להמשיך לפי מסורת התאגים "כתבי היד" הולך לפיהם.
כתר תורה של חסיד עם "מסורת מדויקת" הולך לפי רוב
הדפוסים.
שאלה
מה עם הג'עיא?
לק"י
שלום רב למארי שלנו,
ידוע שאם יש שווא נע לפני האות י', אז צריך לבטא את השווא
כמעין חיריק. השאלה היא מה קורה כאשר יש ג'עיא
המפרידה בין תנועת השווא לאות י'? לדוגמא: במילה "ויוכיחני" במזמור לדוד בין
מנחה לערבית, ישנה ג'עיא אחרי האות ו'. האם צריך לקרוא
אותה כמעין פתח (בגלל הג'עיא), או כמעין
חיריק (כרגיל)?
שתזכה להגדיל תורה ולהאדירה,
המכאזן.
תשובה
??
מפת האתר
דף הבית
פורום
בתי כנסת הנצחה
החנות
התימנית מאגרי מידע שו"ת תימני
נט מי אנחנו צור קשר חכמי תימן מאכלי תימן רפואות תימן המארי הלכות
ומנהגים חידושים לפרשת השבוע מאמרים
ספרות חכמי תימן וידאו
אודיו
תמונות
מספרות שירים,
וקטעי תפילה רשימת ק"ק תימן