|
שאלות ותשובות
בעניין פסח
שאלה
לגבי "הכמון" בפסח
בס"ד
בדף שבת "מעין השבוע" (פרשת ויקהל-פקודי)
התפרסם מודעה ואזהרה בעניין
הכמון בפסח ע"י הרה"ג שלמה משה עמאר שליט"א- הרב הראשי
לישראל, ובמודעה אוסר הרב עמאר
שליט"א את הכמון בפסח ומסכים עמו גם כן הרה"ג
עובדיה יוסף שליט"א לקראת סוף המודעה
כותב "...ואף אם נראה שיש ועדי כשרות המכשירים
את הכמון לפסח למהדרין,
אין
ללמוד מהם הלכה"
וכי אי אפשר לסמוך על בד"ץ "פעולת צדיק"
בראשותו של הגאון הרב
יצחק רצאבי שליט"א??
ונראה לי שגם
בד"ץ "יורה דעה" בראשותו של הגאון הרב שלמה מחפוד שליט"א
נותן כשרות לכמון בפסח.
מדוע יש את הכללה הגורפת הזאת?
חזקו ואמצו!! עידו.
תשובה
נמסר בשם הרב
רצאבי בקשר לבדיקת "כמון" לפסח- אנשים פרטיים שקונים כמון יבררו היטב
אחד אחד, ויוציאו את הכמון עצמו כשהוא שלם,ולא את החצאים או השבורים
,ויניחהו בצד, ולא להוציא את הפסולת מהטוב.
אלא הטוב מהרע ועל
בדיקה זו צריך לחזור שלוש פעמים.
שאלה
למה אנו סופרים ספירת
העומר בלשון ארמי?
תשובה
שני טעמים מביא מהרי"ץ
בפירושו "עץ חיים" על התכלאל עמ' מ"א ע"ב
הטעם הראשון,
המנהג לספור בל' ארמי אולי טעמו כטעם הקדיש שלא יתקנאו בנו המלאכים
[שאינם מבינים לשון ארמי] לפי שבספירת העומר אנו נכנסים ומתעלים במ"ט
שערי טהרה:
והטעם השני מפני
שבבבל נתקן בלשון ארמי כדי שיבינו המספר אפילו עמי הארצות [שזוהי היתה
שפתם] כי יש הלכה שאם הסופר לא מבין לשון הקודש לא יצא ידי חובה, לכן
תיקנו שיספרו בארמית:
שאלה
להיות
כי זה עשרים שנה ומעלה שאני באתי
להסתופף תחת כנפי שכינה וגם למדתי תורה מפי
גדולי רבני תימן יוצאי צנעא (עיר תחרוב)
כאן בארץ ישראל בעיר רבתי ירושלם תובב"א ומעולם
לא שמעתי מי שאומר שהסוכר
ששמים בקפה כדי להמתיקו יהיה אסור בפסח.
וזה עתה אני ראיתי קובץ של שאלות ותשובות שקיבץ
הרב הגדול מוהר"ר יחיא בן יחיא
עומיסי מעיר ראדע ושם נמצאת תשובתו של אב
בית-דין צנעא וריש מתיבתא, הלא הוא מוהר"ר
יחיא יצחק הלוי בענין סוכר. (ראה "ספר מכמנים
מחשיפת גנזי תימן" מאת יהודה לוי
נחום, עמ' ל"ז). כתב הרב וזה לשונו:
"והסוכר ודאי שיש בו חשש חימוץ,
ושומר נפשו ירחק ממנו. וכן נוהגים המבינים
בדברי חז"ל. ולענין שהייתו עד לאחר הפסח
מותר."
שאלתי היא מה דינו היום? האם עדיין ראוי להמיר
בסוכר בפסח? האם הסוכר
שלנו כאן בארץ שונה מהסוכר שהיה להם בתימן?
ממני,
הצעיר דל
ונבזה
תשובה
מצבינו היום,
לפי תכתיבי השוק והתפתחות הטכנולוגיה, יותר מסובך מאבותינו. אפילו במים
מינרלים אתה לא יודע מה יש ומה אין.
שאלה
ערב טוב!
רציתי לדעת מה מברכים על פטוט שאני עושה בזום
ומצות שנאכלות אחרי הפסח
מה הברכה וגם אם אני מפוררת את זה עם אשל
תשובה
בעניין
המצות
שנאכלים לאחר הפסח,
התימנים נוהגים כמו אחינו האשכנזים בדבר הזה ומברכים
עליהן "המוציא" כל ימות השנה -
כיון שלא השתנה שום דבר.
ובעניין
פטוט,
אתן את הכבוד לחברי להשיב לך על הדבר הזה
מאחר שפטוט הוא מבסיס לחם. ואני שמעתי (ואולי
יש חולקים) שדבר הברכה יהיה תלוי בלחם
הניכר לעין כשמפוררים אותו לתוך הזום. כל עוד
שהלחם ניכר לעין לא תשתנה ברכתו,
ומברכים "המוציא." כך דעת הבה"ג (בעל "הלכות גדולות").
ואם הוא לא ניכר כלחם, ברכתו "בורא
מיני מזונות."
הצעיר הדל והנבזה |