פרק ראשון
תולדות רבינו המחבר
בשנת ה'תנ"ו
לערך נולד מאורן של ישראל, מורינו ורבינו עטרת ראשינו,
הגאון רבי דוד משרקי זצוק"ל, לאביו רבי שלמה, בנו
של מוהר"ר אהרן משרקי,
שהיה אחד מחכמי דורו, ורבינו המחבר מזכירו. רבינו המחבר קנה תורה וחכמה מפי זקינו
הנזכר, ומפי הדיין מוהר"ר צאלח
בן יחיא (מהר"ץ) זקינו
של מהרי"ץ, ומפי שאר חכמי דורו:
רבינו המחבר היה רבה המובהק של העיר
צנעא ושוחט ובודק מומחה. עמד בראש הישיבה
המפורסמת שהיתה בבית הכנסת אלאוסטא,
מיסודו של ראש הגולה, הנשיא מה"ר שר שלום הכהן עראקי זצ"ל. הנשיא רחש לרבינו
המחבר כבוד רב ואהבה עזה. הוא ראה בו מורה דרך אמיתי, והיה סומך על הוראותיו בכל
עניין. על כן מינהו לרב בית הכנסת שלו, העמידו בראש הישיבה שם, ואף בנה לו בית
בשכונתו. גם רבינו המחבר הרעיף עליו כבוד ואהבה, לפי
שראה גודל מעלתו ורוב חכמתו, איך הקים עוּלה של תורה בארץ התימן.
כל פה יהללהו, וכל לשון תהגה שבחו:
תלמידים הרבה היו לו לרבינו
המחבר, שכן עמד בראש ישיבה גדולה, אשר ממנה תורה יוצאה לכל הגלילות. בין תלמידיו
נמנים גדולי חכמי תימן, הלא המה, הראב"ד מוהר"ר יחיא צאלח (מהרי"ץ) זצוק"ל, ובנו הדיין מוהר"ר
יחיא משרקי זצוק"ל. לצידו בראשות הישיבה עמדו בניו
של השר הרשב"א כ"ץ,
מוהר"ר יחיא ומוהר"ר
יוסף זצוק"ל. אף שאר גדולי רבני העיר היו באים ללמוד בישיבה זו:
שני תלמידיו הגדולים, מהרי"ץ
ומהר"י משרקי הנז"ל, הפיצו את תורת רבם. הגדיל לעשות מהרי"ץ, שהעלה בחיבוריו שמועות רבות בשם רבו. הוא מזכירו
בתארים נכבדים ונשגבים, ופעמים רבות בתואר "מורי" בלבד, אף בלא הזכרת
שמו, וכפי שיתבאר לקמן:
*
כדי להבין שיטת רבינו
המחבר בחיבורו, מטרותיו וסיבותיו, אתנהלה לאיטי, להציג
לפניך תחילה מעט מגודל מעלת השולחן ערוך והתפשטותו בכל הקהילות, שיטת רמ"א
בהגהותיו ומטרתו בהן, התפשטות השולחן ערוך בתימן, ומצב הקהילות שם בדורו של רבינו המחבר: