פרק שבעה עשר

דברי רבותינו חכמי תימן המובאים במהדורא זו

שושנת המלך - קיצור שו"ת פעולת צדיק למהרי"ץ

כבר נתבאר לעיל גודל מעלת תלמידו המובהק של רבינו המחבר, הלא הוא מורינו ורבינו גאון עוזינו כמוהר"ר יחיא צאלח זצ"ל (מהרי"ץ). חיבוריו הרבים אשר הותיר לנו לברכה, הינם מספרי היסוד בהלכה, במנהגים ובמסורת הקריאה. מהרי"ץ לא זכה לראות את חיבוריו עולים על משב"ח הדפוס, אולם הם התפשטו מאד בהעתקות כתיבת יד, ורבים נאותו לאורם הגדול:

גולת הכותרת של חיבורי מהרי"ץ הוא ספרו שו"ת פעולת צדיק, אשר בו הראה את עושר כבוד תורתו ואת יקר תפארת גדולתו, בעומק העיון ובפלפול, בבקיאות ובסברא ישרה. לרום ערכו של חיבור זה, ולעוצם ההשתוקקות לידיעת מסקנותיו הלכה למעשה, נתעוררו שניים מגאוני תימן, לחבר קיצורים לספר זה, בהם יובאו מסקנותיו בקצרה, בדרך פסקי דינים, על פי סדר השולחן ערוך:

הראשון אשר פנה למלאכה זו, הוא הדיין מוהר"ר יחיא בן יעקב צאלח זצ"ל (מהרי"ץ בן יעקב), בספרו תורת חכם, בו העלה תמצית דברי מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק, בתוספת מעט הערות. העיון בספר זה והשוואתו לחיבורו מקור חיים המפורסם, מלמדים כי מחברו לא הספיק להשלימו ולשכללו, הן מצד סגנון הלשון והן מצד התוכן, וזאת מחמת טרדותיו המרובות בצרכי ציבור:

על כן, קם אחריו מוהר"ר שלום בן יחיא חבשוש זצ"ל, ראש הישיבה הכללית, וחיבר את ספרו שושנת המלך, בו הביא מסקנות דברי מהרי"ץ בדרך מושלמת יותר ובפרוטרוט, ובתוספת ציוני המקורות, אשר קראם גן שושנים. כמו כן הוסיף הערות וחידושים רבים מדיליה. כל הערה פותחת במלה אש"ל, ראשי תיבות אמר שלום. וחותמת במלה שי"ח, ראשי תיבות שלום יחיא חבשוש:

למותר לציין מעלת הקיצורים הללו, שכן פעמים רבות קשה מאד לרדת לסוף דעתו של מהרי"ץ ולהבין מה היא מסקנתו הלכה למעשה, לרוב השקלא וטריא והפלפולים, ולעומק עיונו, ולרוחב בקיאותו. ויעידו על כך החילופים שיש בין תורת חכם ושושנת המלך בהבנת מסקנות מהרי"ץ בכמה עניינים. ולא עוד אלא שלפעמים חכמים אחרים העלו הבנה שלישית בזה. על כן, חשיבות גדולה ועצומה יש לשני הקיצורים הללו, לדעת כיצד היתה הבנתם של תרי גוברי רברבי, אשר בעומק עיונם וזכּוּת שכלם, צללו במימיו האדירים של מהרי"ץ והעלו פנינים מתורתו:

דרכו של הרב שושנת המלך להביא דברי מהרי"ץ בפשיטות, כפי שהם בתשובותיו פעולת צדיק. ובמקומות שהמנהג היפך דברי מהרי"ץ, הרבה פעמים העלים עינו מן המנהג,אך כמה פעמים ציין בהערותיו את המנהג. ויש שכתב שאין המנהג כסברת מהרי"ץ אלא כסברת רבינו המחבר. בהרבה מקומות העיר על דברי מהרי"ץ, פעמים בא בקצרה ופעמים בא בארוכה. כמה פעמים יישב קושיותיו, ובעיקר הוא מיישב דעת מרן. יש שחלק עליו לעניין הלכה, ויש שהעיר על סתירות בין פעולת צדיק לבין שאר חיבוריו:

הספר שושנת המלך התפשט מאד ונתחבב על הלומדים, וכבר בחיי מחברו נדפסו קטעים ממנו. בכמה העתקות של הספר שתילי זתים כתיבת יד, וכן בשתילי זתים שנדפס בשנת ה'תרמ"ב על ידי הר"א אלשיך זצ"ל, ובראשי בשמים שנדפס בשנת ה'תרנ"ה, הובאו בגליון קטעים משושנת המלך השייכים לאותו סעיף. ציוני גן שושנים לא הובאו לצד שושנת המלך כפי שהם במקור, אלא שולבו בתוך דבריו:

גם אני הצעיר הלכתי בעקבותם, והדפסתי דברי שושנת המלך לצד השתילי זתים. אלא שבכמה מקומות נראה לענ"ד שהם קבעו את דברי שושנת המלך לא במקום המתאים להם, לפיכך נטיתי מדרכם והבאתי דברי שושנת המלך במקום הראוי להם, בדקדוק גדול. ישנם כמה חילופי גירסאות בין ההעתקות השונות של שושנת המלך, ואני השתדלתי ככל האפשר, להביא את הגירסא הקרובה יותר אל האמת:

סיבת העתקת הספר שושנת המלך לצד הספר שתילי זתים, ידועה וברורה היא, לפי שהכל השתוקקו לדעת גם את שיטת מהרי"ץ, מקביל לשיטת רבינו המחבר בשתילי זתים. כי שני אלה הגדולים, אור תורתם זורח עלינו עד היום הזה, ובעקבות שניהם אנו הולכים:

דברי מהרי"ץ בשאר חיבוריו

מן הטעם האמור לעיל בסמוך, יגעתי וטרחתי להביא בזית רענן ובסביב לשולחנך, את כל ההכרעות והמנהגים שהעלה מהרי"ץ גם ביתר חיבוריו, ובראשם עץ חיים ומעיל קטון. וזאת הן כאשר דבריו עולים בקנה אחד עם דברי רבינו המחבר, והן כאשר הם חלוקים. ובמקומות שהמנהג ידוע, הערתי כיצד המנהג, והאם מנהגי השאמי והבלדי חלוקים בזה. וכל זה עשיתי כדי להקל על הלומד, שיהיו כל דברי מהרי"ץ מסודרים לפניו בסדר השולחן ערוך, לצד דברי רבינו המחבר, ולא יצטרך להתייגע ולתור בהרבה מקומות:

דבר ברור ופשוט, כי בכל עניין שנחלקו בו רבינו המחבר ומהרי"ץ, כל אחד צריך לאחוז במנהג אבותיו ורבותיו, כי כולם ברורים וכולם קדושים, אלו ואלו דברי אלהים חיים, בנויים על יסודות איתנים, ונהרא נהרא ופשטיה. אולם כשאין באותו עניין מנהג ידוע, נראה לענ"ד פשוט שאין לקבוע מסמרות היאך יש לנהוג למעשה, אלא כל אחד ישאל את פי רבו:

הגהות מהרי"ץ על השולחן ערוך

מלבד זה, הגיעו לידי הגהותיו של מהרי"ץ על השולחן ערוך. מאחר והגהות אלו אינן על השולחן ערוך בלבד, אלא גם על נושאי כליו, כגון מגן אברהם וטורי זהב, והם לא נדפסו בספר זה, לכן נמנעתי מלהדפיסן בגליון הספר בפני עצמן, כי המעיין יטרח מאד להבין על מה מוסבים דברי מהרי"ץ. לפיכך העתקתי אותן בזית רענן או בסביב לשולחנך, בתוספת ביאור במה דברים אמורים:

 

דברי יתר חכמי תימן

כמו כן הגיעו לידי הגהותיהם של כמה מגדולי חכמי תימן על השולחן ערוך ועל שתילי זתים. וגם אותן העתקתי בזית רענן או בסביב לשולחנך:

זאת ועוד, השתדלתי להביא מן הבא בידי, ממה שכתבו שאר רבותינו הגדולים חכמי תימן, כגון מוהר"ר יחיא משרקי זצ"ל בנו של רבינו המחבר בתשובותיו המצורפות לשו"ת רביד הזהב, מוהר"ר יחיא בדיחי (מהריב"ד) זצ"ל בתשובותיו חן טוב, מוהר"ר אברהם ב"ר חיים נדאף (הראח"נ) זצ"ל בספרו ענף חיים ובתשובותיו זכרוני איש, מוהר"ר שלום יצחק הלוי (הרשי"ה) זצ"ל בהגהותיו על עץ חיים ועל שו"ת פעולת צדיק ובתשובותיו דברי חכמים, מוהר"ר חיים כסאר (מהרח"כ) זצ"ל בספרו שם טוב על הרמב"ם ובתשובותיו החיים והשלום, ומוהר"ר יוסף יעקב צובירי זצ"ל בסידורו כנסת הגדולה עם הפירוש אמת ויציב ובספרו ויצבור יוסף בר ובשאר חיבוריו. בשם שני אלה האחרונים, גדולי דורינו, משיירי כנסת הגדולה, הבאתי גם דברים מתורתם שבעל פה. כמו כן הבאתי מדברי רבני תימן החיים עמנו היום, אותם ההולכים בעקבות רבותינו הגדולים, ממה שכתבו בחיבוריהם וממה ששמעתי מפיהם או בשמם: