פרק שמונה עשר

מעלות המהדורא החדשה שלפנינו

הספר שתילי זתים נדפס לראשונה בירושלים, על ידי הרב אברהם הלוי אלשיך ז"ל, חלק א' בשנת ה'תרמ"ו וחלק ב' בשנת ה'תרנ"א. בשנת ה'תרנ"ה נדפס שוב בירושלים בכרך אחד, על ידי הרב יחיא משה השאש ז"ל. [הרב המדפיס ז"ל, הוסיף להדפיס בגליונות הספר את חיבורו של הרב הגאון יעקב מרדכי במוהרצ"ה זצ"ל הנקרא בשם עינות מים]. לאחר מכן חזר ונדפס בכמה מהדורות, שאינן אלא צילום של מהדורת הר"א אלשיך, עם מעט תיקונים. הספר ראשי בשמים נדפס לראשונה בנא אמון שבמצרים בשנת ה'תרנ"ה, על ידי ר' יהודה משה רצאבי ז"ל. נדפס שוב בשנת ה'תשמ"ז, בצילום המהדורא הראשונה. הספר רביד הזהב נדפס לראשונה בשנת ה'תשט"ו, על ידי ר' יהודה לוי נחום ז"ל:

והנה לפני כעשר שנים האיר ה' את עיני, ונתתי אל ליבי את הצורך ואת הנחיצות למהדורא חדשה מושלמת ומשוכללת של הספרים הנכבדים שתילי זתים, ראשי בשמים ורביד הזהב. הדבר נבע מכמה סיבות, כדלקמן:

האחת, ספרי רבינו המחבר נתפשטו מאד בקרב הלומדים, והמהדורות הקודמות מלאים טעיות והשמטות רבות. לפעמים הוחלפו דברי מרן בדברי רמ"א, ודברי רמ"א בדברי מגיהים אחרים. כמה ראשי תיבות פוענחו שלא כשורה. שגיאות רבות נפלו בציוני המקורות. ואפילו בכתבי היד נפלו כמה טעיות, מרוב ההעתקות. במהדורא חדשה זו, כל העניינים הנז"ל תוקנו לנכון, בהגהה מדוקדקת הדק היטב, עד היכן שידנו יד כהה מגעת ומגהת. וזאת על פי מהדורות דפוס וספרים כתיבת יד של השולחן ערוך, הגהות רמ"א, באר הגולה, שתילי זתים ושאר פוסקים. כמו כן נפתחו רוב ככל ראשי התיבות והקיצורים, בדקדוק רב:

השנית, במהדורות הקודמות, נפלו טעיות רבות בבאר הגולהובציוני המקורות שבהגהות רמ"א. כמו כן דברי האחרונים שמביא רבינו המחבר בפירושו או מציין אליהם, אינם מלווים בציוני מקורות מפורטים, כגון סימן וסעיף קטן וכל כיוצא בזה. ופעמים רבות הדבר משאיר את הלומד בלי יכולת רחבה לעיין ולברר את הדין, אלא אם כן יטרח טרחה מרובה, לחפש ולפשפש כאן וכאן. במהדורא חדשה זו, כל ציוני המקורות שבבאר הגולה ושבהגהות רמ"א, נבדקו ותוקנו לנכון. וכן בשתילי זתים נוספו כל ציוני המקורות, בשלימות ובדקדוק רב:

השלישית, במהדורות הקודמות, לא הובאו ההגהות המושמטות, באופן שהלומד אינו יודע היכן היתה הגהה והושמטה. ואפילו במהדורת הר"י השאש שהובאו בה הגהות רמ"א עם סימני גרשיים להיכר, הנה הסימנים אינם בולטים לעיני הלומד, והרבה פעמים אינו שׂם לב כי ההגהה מושמטת. ובכמה הגהות מושמטות, שכחו המדפיסים לציין סימני היכר. ובספר ראשי בשמים הנדפס, הובאו כל ההגהות המושמטות ללא שום סימן היכר. במהדורא חדשה זו, כל ההגהות המושמטות הובאו בגליון, לצד השולחן ערוך:

הרביעית, המהדורות הראשונות, נדפסו בדפוס פשוט מאד, לפי המצב שהיה בזמנם. ובמהדורות שלאחר מכן, שכולן אינן אלא צילום של המהדורא הראשונה, במקומות רבים האותיות שבורות או מטושטשות. ואם בכמה מקומות תיקנו טעיות הדפוס הראשון, בדרך כלל התיקון אינו ברור כל כך, ולפעמים השלימו את החסרונות בגליון, וכיוצא בזה. מהדורא חדשה זו, ערוכה בצורה מהודרת, באותיות מאירות עיניים ובדפוס נאה ויפה, בבחינת זה אלי ואנוהו, לפי שכלולי הדפוס שבזמנינו, כדי להרחיב דעת הלומד:

הפירושים זית רענן וסביב לשולחנך

החמישית, העולה על כולנה, היא הסיבה העיקרית למהדורא חדשה זו. כי הנה במהדורות הקודמות, הובאו דברי רבינו המחבר כפי שיצאו מתחת ידו. וכבר נודע כי מבלי לעיין תחילה במקורותיו, בהרבה מקומות קשה להבין את דבריו, או לדעת מה טעם כתב כך, מה כוונתו לשלול, מי הם החולקים בזה, ומה הן סברות מחלוקתם. כמו כן, הלומד אינו יודע מה טעם השמיט הגהה זו מהגהות רמ"א, ומה טעם העלה הגהה אחרת הנראית כחולקת על מרן. גם אינו יודע אלו דברים השמיט רבינו המחבר מדברי הפוסקים שהוא רגיל להביאם, ומה טעם השמיטם. באופן שאם לא יקדים הלומד לבדוק מקורות הדברים בשרשם, מהיכן באו ומניין ינקו הענפים, לא יוכל לרדת לסוף דעתו של רבינו המחבר. ובודאי שהרב המלמד לתלמידים, צריך להבין תחילה כל הדברים מעיקרם ושרשם, ורק לאחר מכן לגשת לדברי רבינו המחבר כדי לראות מסקנא דמילתא הלכה למעשה:

ומלבד כל זה, נצטערתי צער גדול בראותי כמה תלמידי חכמים גדולים שטעו בהבנת שיטת רבינו המחבר, וחשבוהו מלקט בעלמא, שאינו יודע בבירור מה הוא מלקט ומה משמיט, וכתבו עליו דברים שאינם ראויים לעלות על הכתב. ואילו עיינו היטב בדברי רבינו המחבר ובהקדמתו, והבינו את שיטתו המסורה בידינו, בודאי לא היו כותבים מה שכתבו, שכן כל דבריו בהשכל, ולכל השמטה יש טעם, ולכל העתקה יש סיבה:

אשר על כן, יעצני לבי לכתוב פירוש רחב על דברי רבינו המחבר, לאחר עיון הדק היטב בסוגיות הגמרא ובמקורות הדינים, כדי לבאר דעתו הרחבה. וכך יתברר למעיין, כי כל מה שהעתיק רבינו המחבר מדברי הפוסקים, אינו דרך ליקוט בעלמא, אלא כל דבריו נכתבו לאחר בירור וליבון דברי הפוסקים, ובשיטה אחת הנמשכת כחוט השני בכל חיבוריו. ודבריו מאירים כספירים, היאך הוציא מתחת ידו סולת נקייה, כדי להקל מעלינו כובד וטורח הלימוד בספרי הפוסקים. ובפרט במקומות שזה אומר בכה וזה אומר בכה, קבע בספרו הלכה ברורה, בלשון קצרה ומדוייקת. כמו כן ביארתי אלו דברים השמיט מהגהות רמ"א ומדברי שאר פוסקים, ומה היתה כוונתו באותה השמטה. וכך יתברר למעיין, כי לכל השמטה יש טעם. והמדקדק היטב בדברי רבינו המחבר, יראה עד כמה פירושו הוא בבחינת מועט המחזיק את המרובה. ולפעמים דבריו נראים כפשוטים בעיני הלומד, אולם אם ידקדק ויעיין יראה שלא כן הוא, אלא כוונה גדולה נתכוון. ובהרבה מקומות מצאתי דברים גדולים ועצומים דנפקא מינייהו לדינא, רק מכח השמטותיו:

ועוד הוספתי להועיל למעיין, כי בכל מקום שציין רבינו המחבר לעיין במקום אחר או בדברי איזה פוסק וכיוצא בזה, ביארתי בהדיא מה כוונתו באותו ציון. וגם בזה, לפעמים טמונות כוונות גדולות. כמו כן הבאתי כל ההכרעות והמנהגים שכתב מהרי"ץ בכל חיבוריו, שיש בזה תועלת גדולה ללומד, וכמו שביארנו לעיל:

זאת ועוד אחרת, שהרבה מספרי הפוסקים האחרונים אשר מימיהם אנו שותים, לא היו לנגד עיני רבינו המחבר, ורובם עדיין לא נדפסו בזמנו, והמה ספרי יסוד בהבנת דברי השולחן ערוך ודברי מגן אברהם וטורי זהב, הלא המה, פרי מגדים, אליה רבה, מחצית השקל, שערי תשובה, חק יעקב, אשל אברהם (מבוטשטש), בית מאיר, ביאורי הגר"א, חיבורי החיד"א, ועוד רבים. לפיכך הבאתי ביאוריהם והכרעותיהם על פי דברי ספרי אחרוני האחרונים אשר יד הכל ממשמשת בהם, הלא המה, בן איש חי, משנה ברורה, כף החיים, וכן מספרי גדולי רבני זמנינו שליט"א, כדי שיהיו לפני הלומד כל החילוקים הנצרכים לו, וגם כל ענייני ההלכה השייכים לשכלולים שנתחדשו בזמנינו:

ויודע אני בעצמי מיעוט ערכי וקוצר שכלי, שעדיין לא הגעתי להוראה, וגם אין לי דבר להתגדל בו. ופעמים רבות עלו במחשבתי הרהורים נוגים, מה לך ולמלאכה הזאת, להכניס ראשך בין הרים גדולים, כננס בין ענקים. אלמלא אנשי אמת אשר ידעו גודל נחיצות מלאכה זו, המה אשר הרהיבוני וזירזוני לגשת אל הקודש פנימה. אולם אף על פי כן, לא כתבתי כל זה אלא כתלמיד הדן לפני רבותיו בקרקע. ושמא כאשר ישימו החכמים עיניהם בו, יקבלו ממנו, על דרך מה שאמר ר' חנינא ומתלמידי יותר מכולם. על כן, המעיין בספרי זה, ידמה בעיניו כמעיין בדברי תלמידו:

ובבואי אל הקודש פנימה, התפללתי לפני בורא עולם אלהי אמת, שיעמידני על קו האמת, ולא אכשל בדבר הלכה, ברחמיו המרובים. ובחסדי ה' יתברך עלי, זכיתי לברך על המוגמר, וערכתי לי פירוש יפה על דברי רבינו המחבר, בו ביררתי וליבנתי דבריו מכל הצדדים, כאמור לעיל. והגם שבכמה מקומות עדיין יש לעיין, פעמים יישבתי הדברים על צד הדוחק, ופעמים הנחתים בצריך עיון. ולא עליך המלאכה לגמור, ובעזרת ה' עוד יבואו אחרים ויתרצו כל קושיא, לפי שכל דבריו אמת וצדק:

השתדלתי לבאר דברי רבינו המחבר בקיצור המספיק להבנתם, מבלי להיכנס לפלפולים, שאין להם מקום במסגרת ספר זה. ובמקום הצורך, רק ציינתי לעיין במקורות בלבד, והמבין יבין. כמו כן טרחתי לכתוב ספר זה בלשון קלה, כדי להקל את ההבנה על הלומדים. אולם לפעמים לא רציתי לשנות מדברי האחרונים והעתקתי דבריהם כלשונם:

וכדי להקל על הלומדים, חילקתי את הפירוש לשני חלקים. האחד יקרא בשם זית רענן, ובו מבוארים דברי רבינו המחבר, כל תיבה ואות, בדקדוק הבנת לשונו לשון הזהב, המדוקדקת והקצרה. כמו כן באו בו כמה הוספות נחוצות, וכן חילוקי הדינים מספרי האחרונים, הנחוצים לכל לומד. וכשמו כן הוא, זית רענן, אוצר המכיל בתוכו דברי שתילי זתים הקצרים, בהרחבה ובביאור מרובה. ועוד כי שמי בקרבו, שכן תמצא תיבות זית רענן גימטריא אני אברהם בן־משה נ"י הי"ו:

והשני יקרא סביב לשולחנך, והוא סובב הולך על דברי השולחן ערוך. ובו ביארתי השמטות הגהות רמ"א ודברי שאר פוסקים, ומה טעם השמיטם רבינו המחבר. [ויש שעניינים כאלו נתבארו בזית רענן, כאשר העניין קשור עם דברי רבינו המחבר בשתילי זתים]. גם הרחבתי בו את הביאור בכמה עניינים שבאו בזית רענן בקצרה. כמו כן הבאתי בו כמה הערות נחוצות ובירורי דינים אשר רבינו המחבר לא נגע בהם. וקראתי שמו סביב לשולחנך, על דרך מאמר הכתוב בניך כשתילי זתים סביב לשולחנך, שכן הוא סובב על דברי השולחן ערוך, לצד השתילי זתים. ועוד כי שמי בקרבו, שכן תמצא תיבות סביב לשולחנך במספר גדול ובמספר קטן, גימטריא אברהם בן אבי זכריה עם מניין התיבות. וכן תמצא תיבות שתילי זתים, זית רענן, סביב לשולחנך, עולים במספר קטן ק"א, כמניין תיבות אברהם בן אבי מורי זכריה אמי מורתי רינה בן־משה, במספר קטן, כמאמר חז"ל אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו ק"א פעמים, בבחינת תן לחכם ויחכם עוד: