פרק תשעה עשר

כללים ללומד במהדורא שלפנינו

* דברי מרן השולחן ערוך הוגהו בדקדוק על פי כתבי יד מורשת אבותינו חכמי תימן, שהועתקו מן הדפוס הראשון שנדפס בזמן מרן, וכן על פי דפוסים ישנים וחדשים:

* הגהות רמ"א הוגהו בדקדוק על פי דפוסים ישנים וחדשים, ועל פי שולחן ערוך כת"י עם פירוש שתילי זתים. בכרך פסח ובכרך יום טוב הצלחתי להשיג הגהות רמ"א דפוס ראשון בחלקו, ודפוס שני כולו. ומצאנו הרבה שינויים מן הנוסחא של השולחן ערוך שבשתילי זתים. בדרך כלל הדפסנו כנוסחת שתילי זתים, מלבד במקומות המוכרחים:

* כל הגהות רמ"א המושמטות, כולל תיקוני לשון ונוסח שעשה בהן רבינו המחבר, הובאו לצד השולחן ערוך:

* ביאורי המלים וכיוצא בהם המודפסים בתוך השולחן ערוך, הרבה פעמים התעלם מהם רבינו המחבר, ולפעמים הכניסם בפירושו, וכפי שביארנו בזית רענן או בסביב לשולחנך:

* ציוני המקורות להגהות רמ"א, הוכנסו בתוך דברי רמ"א, וכפי שהם בדפוסים, ולא כמו הספרים כתיבת יד שהעתיקו אותם בגליון מתחת לבאר הגולה. הציונים נבדקו ותוקנו כראוי:

* בשולחן ערוך, בהגהות רמ"א ובציוני מקורותיו, אם הגירסא בכתבי יד דידן שונה מן הדפוסים, הדפסנו כגירסת כתבי היד, וגירסת הדפוסים צויינה בסביב לשולחנך או בזית רענן:

* באר הגולה הוגה בדקדוק, וכל המקורות נבדקו ותוקנו כראוי:

* הפירוש שתילי זתים הוגה על פי כתבי יד דווקנאי ועל פי מקורותיו בלבד:

* כל הנראה טעות סופר, הוקף בסוגריים עגולות, והתיקון בסוגריים מרובעות. גם מה שנראה מיותר, הוקף בסוגריים עגולות. כך נהגנו גם כאשר במקורותיו של רבינו המחבר כתוב לנכון, כיון שהשינוי נמצא בכל כתבי היד, לא רצינו לתקן בשתיקה:

* כל הנראה חסר, הושלם בתוך סוגריים מרובעות:

* הדברים המוקפים בסוגריים עגולות בשתילי זתים, המה דברי רבינו המחבר שהוסיף בתוך לשון החכם שהעתיק ממנו. והלומד יוכל להבחין בעצמו בין תוספות כאלו, לבין דברים המוקפים להוראת מחיקה כנזכר לעיל:

* דברי שתילי זתים נערכו על ידי רבינו המחבר באופן שהם נקראים כהשלמה לדברי השולחן ערוך. לפיכך כשיש בדבריו תחילת עניין חדש, הדפסנו את התיבה הראשונה באותיות גדולות, בין כשהוא בתחילת סעיף קטן, בין כשהוא באמצע סעיף קטן, כדי להאיר עיני הלומד. וכבר בכתבי היד ובדפוסים נהגו כן בהרבה מקומות:

* ציוני המקורות שכתבם רבינו המחבר בסוגריים עגולות, נדפסו באותיות קטנות. הציונים שהוספנו אנחנו, מודפסים באותיות קטנות יותר, בין הציונים הבאים בתוך הדברים עצמם, כגון ציוני פסוקים ומאמרי חז"ל וכיוצא בהם, ובין הציונים הבאים להשלים את המקורות שכבר ציין רבינו המחבר, כגון כשציין "מגן אברהם" ואנו הוספנו הסעיף קטן שבמגן אברהם. וכן כל כיוצא בזה. כל המקורות נבדקו וסודרו במקומם המדוייק:

* חידושי רביד הזהב על השולחן ערוך מהלכות יום טוב (סימן תצה) ואילך, הוגהו על פי כתבי יד מדוייקים. ונוספו ציוני מקורות לפסוקים ומאמרי חז"ל ודברי הפוסקים וכדו', כדרך שנהגנו בשתילי זתים:

* מהלכות יום טוב (סימן תצה) ואילך, עשה רבינו המחבר מהדורא קמא ומהדורא בתרא בשתילי זתים. והשינויים שביניהם (הידועים לנו), נתבארו בסביב לשולחנך או בזית רענן, במקומם הראוי:

* הספר שושנת המלך, שהוא קיצור שו"ת פעולת צדיק למהרי"ץ, הוגה היטב על פי כתבי יד ודפוסים, וכל עניין סודר במקומו המדוייק:

* הגהות מהרי"ץ על השולחן ערוך, הובאו בזית רענן או בסביב לשולחנך, בתוספת ביאור:

* דברי מהרי"ץ בכל חיבוריו, ובראשם סידור עץ חיים, שו"ת פעולת צדיק, ומעיל קטון, הובאו ונתבארו בזית רענן או בסביב לשולחנך:

* הגהות שאר חכמי תימן על שתילי זתים, הובאו ונתבארו בזית רענן או בסביב לשולחנך:

* הפירוש זית רענן, סובב הולך על הספר שתילי זתים, לבאר דברי רבינו המחבר בטעמם ונימוקם, עם תוספת מרובה, חילוקי דינים ומנהגים. לשון רבינו המחבר נדפס בו באותיות מודגשות, והביאור באותיות רגילות:

* הפירוש סביב לשולחנך, סובב הולך על השולחן ערוך, לבאר דברי מרן ורמ"א במקומות הצריכים ביאור ורבינו המחבר לא ביארם. וכן באו בו חילוקי דינים ומנהגים, ביאורים להשמטותיו של רבינו המחבר, כאשר הדברים אינם יכולים להשתלב בזית רענן:

* כשיש תחילת עניין חדש בזית רענן או בסביב לשולחנך, הדפסנו את התיבה הראשונה באותיות גדולות. וכן בכל מקום שהביאור ארוך וראוי להתחלק לכמה פסקאות, קבענו אותיות גדולות, להקל על הלומד: